ענף הספנות הישראלי רועש בעקבות ההכרזה על הסכם המיזוג בין חברת צים (ZIM) לבין ענקית הספנות הגרמנית האפאג לויד (Hapag-Lloyd). על פי פרטי העסקה, החברה הגרמנית תרכוש 100% ממניות צים בתמורה לכ-4.2 מיליארד דולר. בעוד הנהלת צים מציגה את המהלך כהישג עסקי, בשטח מתגבשת חזית התנגדות רחבה הרואה בעסקה סכנה אסטרטגית מוחשית ליכולת העמידה של מדינת ישראל.
משרד התחבורה ורשות הספנות: "אובדן העצמאות הימית"
במוקד ההתנגדות עומד נייר עמדה חריף של מנהל רשות הספנות והנמלים, רב-חובל צדוק רדקר, המזהיר כי מתווה הפיצול ל"צים החדשה" בבעלות קרן פימי הוא מסוכן. רדקר קובע כי החברה הישראלית שתיוותר תהיה "חלשה מדי מכדי לשרוד" ללא הפריסה הגלובלית של צים, ומתריע מפני קריסה כלכלית שתוביל לאובדן "צי הברזל" הישראלי. "שיקום יכולת כזו, אם תאבד, ידרוש מיליארדי דולרים ושנות הכשרה רבות", נכתב בנייר העמדה.
שרת התחבורה מירי רגב כבר פנתה אל השר דוד אמסלם, הממונה על רשות החברות, בדרישה לדיון דחוף על כלל המשרדים הרלוונטיים. במכתבה היא מציינת: "עמדתי החד-משמעית היא שהמתווה עומד בסתירה לאינטרסים חיוניים של המדינה ומייצר חשש מהותי לפגיעה בקיום ימאות ישראלית ובאספקה הימית לשעת חירום".
יונה יהב: "לא נפקיר את העובדים ואת הביטחון"
אל המאבק הצטרף ראש עיריית חיפה, יונה יהב, שהבהיר כי לא מדובר בעוד עסקה מסחרית: "צים היא מעסיקה של אלפי עובדים, חלק גדול מהם מתגורר בחיפה. העברת הבעלות לידיים זרות היא בעייתית בלשון המעטה ופוגעת בביטחון הלאומי. אני דורש מהממשלה לעצור את המכירה, לא ייתכן שבמדינת ישראל לא תהיה חברת ספנות בידיים ישראליות".
שביתה כללית בצים: ארבע אוניות עצרו את ההפלגה
ההתנגדות למכירה מקבלת כעת גם ממד דרמטי בשטח. אתמול (שלישי) הודיע ועד עובדי צים על הסלמה משמעותית במאבק נגד מכירת החברה לחברות ספנות זרות, והכריז על שביתה כללית בכל פעילות החברה בישראל.
ההחלטה התקבלה לאחר 48 שעות של שביתת אזהרה וחוסר תקשורת מוחלט מצד דירקטוריון החברה עם נציגות העובדים. באסיפת עובדים כללית שהתקיימה הבוקר, הוכרז על עצירת כלל הפעילות, כאשר התוצאה המיידית היא שארבע אוניות של צים כבר עומדות במקום ואינן יכולות להמשיך בהפלגה.
נציג ועד העובדים הצהיר: "אנחנו לא נלחמים רק על עבודתנו. זו סוגיה ביטחונית לאומית מהמעלה הראשונה. מכירת צים לידיים זרות תגרום לסגירת הפעילות בישראל ותפגע באופן אנוש ביכולות הביטחוניות של מדינת ישראל בשעת חירום. מי יוביל תחמושת, מזון ותרופות לישראל בזמן מלחמה אם צים לא תהיה ישראלית?"
לדברי העובדים, צים ממלאת תפקיד קריטי בהובלת ציוד ביטחוני, מזון ותרופות לישראל, במיוחד בתקופות מלחמה, והם מזהירים כי מכירת החברה לידיים זרות צפויה לגרום לסגירת הפעילות בישראל ולפיטורי מאות עובדים. יו"ר הוועד אורן כספי הדגיש כי ועד העובדים דורש התערבות ממשלתית מיידית למניעת המכירה וקורא לדירקטוריון החברה לחזור לשיח אמיתי עם נציגות העובדים.
החשש הביטחוני: הצל של קטאר וסעודיה
אחת הנקודות הרגישות היא זהות בעלי המניות של הרוכשת הגרמנית, המוחזקת בשיעור משמעותי על ידי קטאר וסעודיה. בתגובה לשאלתי, הודה מנכ"ל האפאג-לויד כי נציגים ממדינות אלו המשקיפים בדירקטוריון אישרו את הרכישה.
מנגד, המכון למדיניות ואסטרטגיה ימית (MPS) מזכיר כי חברות זרות כבר הפסיקו לפקוד את ישראל משיקולים פוליטיים במלחמות עבר, וטוען כי הסתמכות על גורמים אלו היא הימור מסוכן על "עורק החיים" של המדינה.
המשען המשפטי: מניית המדינה המיוחדת
הקרב המשפטי צפוי להתמקד בסעיף 7 לתקנון צים, המעגן את "מניית המדינה המיוחדת". סעיף זה קובע מפורשות כי המדינה יכולה להטיל וטו על העברת שליטה כדי להבטיח את "המשכיות שירותי הספנות והאינטרסים הביטחוניים" (סעיף 7.1).
תקנון החברה מחייב את צים להבטיח כי "בכל עת יהיו לחברה לפחות 11 אוניות בבעלותה" (סעיף 7.5), וכי אלו יופעלו על ידי צוותים ישראליים – דרישה שאיגוד קציני הים חושש שתישחק תחת בעלות זרה.
כפי שאמר פרופ' שאול חורב: "הפעלת מניית הזהב היא לא צעד כלכלי, היא צעד של הישרדות לאומית". כעת, השאלה היא האם הממשלה תבחר בפרמיה הכלכלית או תשתמש ב"מפתח" המשפטי שבידה כדי לנעול את המכירה.
