ישראל הורתה על סגירה זמנית של חלק ממאגרי הגז הטבעי כאמצעי ביטחוני. זאת לאחר תחילת המבצע המשותף של ארה"ב וישראל באיראן.
משרד האנרגיה לא פירט אילו מאגרים הושפעו, אך חברת Energean Plc, המפעילה של מאגר "כריש", מסרה כי קיבלה הנחיה להשעות את הייצור.
הסגירה היא חזרה על צעדים שננקטו בעבר במבצע "עם כלביא", והיא מגבירה את הסיכון למלחמה רחבה יותר באזור מפתח לאספקת האנרגיה העולמית.
טרם נמסר אילו מאגרים הושפעו כתוצאה מהוראת הסגירה. חברת Energean Plc, המפעילה של מאגר "כריש", קיבלה הנחיה להשעות את הייצור.
המהלך הוא חזרה על צעדים שננקטו בשנה שעברה, כאשר איראן הותקפה בעבר על ידי ישראל והגיבה. בחודש יוני האחרון, ישראל סגרה את מאגר הגז הגדול ביותר שלה, "לוויתן" וכן את מאגר "כריש", ובכך קטעה את האספקה למצרים התלויה ביבוא.
בעוד ש-Energean מספקת גז לשוק המקומי בלבד, שני המאגרים האחרים של ישראל, "לוויתן" ו"תמר" משמשים גם לייצוא. תאגיד שברון, הוא המפעיל של השניים.
המתקפות המשולבות, ותגובת הנגד של טהראן נגד בסיסים צבאיים אמריקניים במספר מדינות, מגבירות את הסיכון למלחמה רחבה יותר באזור שחיוני לאספקת האנרגיה העולמית.
מאגר לוויתן מחויב בחוזה לשלוח כ-4.5 מיליארד מטר מעוקב בשנה למצרים, והתלות של קהיר צפויה לעלות בעקבות עסקה בשווי 35 מיליארד דולר שנחתמה אשתקד. במסגרת ההסכם יישלחו 130 מיליארד מטר מעוקב בין השנים 2026 ל-2040.
זרימה מוגברת מישראל פירושה שקהיר תוכל לייבא פחות גז טבעי נוזלי (LNG) בעתיד. הגז מ"לוויתן" זול יותר, אך הפסקת הייצור, מדגישה את הפגיעות של נתיב הסחר הזה. השיבוש האחרון, אילץ את מצרים להפסיק את האספקה למגוון תשתיות.
מצרים הפכה ליבואנית גז נטו, בשנת 2024. מאז רכשה כמויות גדולות של LNG, תוך חתימת הסכמים לאספקה עד שנת 2028.
