ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי החלה לדון הבוקר (שני) בהצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. מניתוח שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפי תחזית משרד האוצר טרום המבצע הנוכחי באיראן, בשנת 2026 צפויה צמיחה של 5.2%.
בשנים 2024-2023 הייתה הצמיחה בפועל נמוכה מהתחזיות המקוריות עקב המלחמה, והגירעון והחוב הציבורי עלו בחדות. יחס החוב-תוצר עלה מ-61.4% בשנת 2023 ל-67.6% בשנת 2024 וצפוי לעמוד על כ-68.5% בשנים 2026-2027.
תקרת הגירעון לשנת 2026 מוצעת ברמה של 3.9% תוצר (כ-88 מיליארד שקל), תוך קביעת מתווה להפחתה הדרגתית של 0.5 נקודת אחוז לשנה עד ל-2.4% בשנת 2029. סך מגבלת ההוצאה בשנת 2026 יעמוד על כ-659.9 מיליארד שקל – גידול של 11.3% לעומת 2025.
ח"כ ולדימיר בליאק ציין כי הצעת החוק "כנראה לא רלוונטית" מבחינת המספרים, שכן היא עוסקת בהפחתת גירעון בעוד המציאות מחייבת את הגדלתו. בליאק העריך את עלות המלחמה בכ-2 עד 2.5 מיליארד שקל ביום, וקרא להפעיל בדחיפות את "מתווה עם כלביא" בהתאמות הנדרשות למתן פיצויים לעסקים וסיוע למפונים. לסיכום דרש מהממשלה לסגור משרדים מיותרים ולקצץ כספים פוליטיים.
ח"כ נאור שירי אמר כי נוכח האירועים הביטחוניים, כל עבודת המטה שנעשתה עד כה, כולל רפורמת ההסדרים והמספרים המקוריים, "פשוט לא רלוונטית". הוא קרא לנציגי האוצר שלא להסתפק בהגשת התקציב הקודם, אלא לבצע עדכון משמעותי.
מהרן פרוזנפר, ראש אגף תקציבים באוצר, ציין כי כי קיים קושי מהותי לקיים דיוני עומק ולבנות תקציב מאפס בפרק הזמן הנוכחי בשל אי-הוודאות הביטחונית, והציע כי הוועדה תמשיך לדון במסגרת התקציב כפי שגובשה לפני המלחמה, כדי לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים ולא לאבד את העבודה שנעשתה. לדבריו, האוצר יבצע מיפוי של השלכות המלחמה ויציג לוועדה את ההפרשים והשינויים הנדרשים בהמשך.
עוד ציין פרוזנפר כי המבנה הקיים של תקציב הביטחון, הכולל רכש ארוך טווח, נותן מענה מסוים לתרחישים נוכחיים, אך סביר שיהיה צורך בחיזוק ובהעצמה של סעיפים מסוימים. עם זאת, הדגיש כי בשלב זה מוקדם מדי לתת הערכה מדויקת של ההשלכות התקציביות, שכן אלו תלויות במשך המלחמה ובעצימותה.
טניה צפור, סגנית הכלכלן הראשי, הציגה בתחילת הדיון את תחזית הצמיחה של בנק ישראל בשנת 2026, שעומדת על 5.2% וציינה כי "כל עוד אנחנו באירוע בסדר גודל של עם כלביא, התחזיות רלוונטיות".
צפור הוסיפה כי ב"עם כלביא" הייתה ירידה של 4.3% צמיחת תוצר ברבעון, אך הפיצוי על כך הגיע בתוך רבעון. לדבריה, התמ"ג עלה ב-3.1% ב-2025, וכי המניע לכך בניגוד לשנת 2024 שם הצריכה הציבורית סייעה לצמיחה, הייתה "הפעילות העסקית שהתחילה להתאושש ב-25, הגידול העסקי עמד על 3.4%".
לעניין פרמיית הסיכון, ציינה צפור כי זו ירדה ב-25, אך היא עדיין גבוהה מזו שהייתה טרם המלחמה, ולכן אין שינוי משמעותי.
בגזרת תחזית הצמיחה, ציינה צפור כי אחרי 3 שנים של צמיחה נמוכה, בשנת 26 צפויה "צמיחה נאה", והוסיפה בהתייחסות למלחמה הנוכחית: "אין לנו כוונה לעדכן תחזית, לא של צמיחה ולא של הכנסות, צריכים לראות לאן זה מתפתח, למשק יש הרבה זמן להתאושש ולפצות על האירוע הזה, אם זה אירוע של טווח זמן של שבוע – שבועיים לא נעדכן זאת".
לצד אלה, סייגה צפור כי נוכח המלחמה המתמשכת במדינה, עדיין צפויות השלכות כלכליות ארוכות טווח. לעניין כך ציינה ההוצאות הביטחוניות גבוהות יותר, ישנו נטל גבוה יותר על משק העבודה, ישנה פגיעה במשק העבודה, "אנחנו כן חוזרים לתוואי של צמיחה פוטנציאלית, שהיא קצת יותר נמוכה מלפני ה-7 באוקטובר, יש אובדן תוצר שלפי התחזיות שלנו לא יפוצה".
עוד הציגה צפורי כי בשנת 25 התקבלו הכנסות מעל התחזיות, "ראינו עלייה ריאלית של מעל 10%". לצד כך התחזית ההכנסות העדכנית ל-26, עומדת על כ-575 מיליארד שקל. לעניין נטל המס כאחוז מהתוצר, הציגה צפורי כי זה צפוי לעמוד על 24.5% בשנת 26, אחוז שנתי גבוה בטווח ארוך.
באוצר ציינו עוד כי קיים פער בתוצר שלא צומצם מאז ה-7 באוקטובר, אך אין חשש כי זה יגדל במידה ואכן יהיה פיצוי מהיר על הימים בהם המשק היה מושבת, בדומה למבצע "עם כלביא". לעניין הפער שקיים עוד מתחילת המלחמה, ציינו באוצר כי "נצטרך לעבוד קשה כדי לחזור לרמת החיים שלפני ה-7 לאוקטובר".
לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים, הוסיפה בהמשך, לעניין יחס החוב תוצר, כי האסטרטגיה של 25 הייתה ייצוב יחס החוב תוצר, "לקח עשור לרדת בין 60 ל-70 אחוזים ושנה אחת לעלות, זה בסדר, האסטרטגיה הייתה שב-26 יחל מתווה להפחתה, השנה הייתה אמורה להתחיל את המגמה של הירידה עם 3.9%".
כן ציינה לוי בונה: "הגענו לתקציב 2026 עם דילמה משולשת שמורכב מחוב, ביטחון ואזרחים – תוך ההתמודדות בצורה מתונה: להגדיל את תקציב הביטחון באופן מתון, להוריד את החוב ביחס לתוצר באופן מתון ולא להכביד את המס על האזרחים באופן משמעותי, אני מקווה שנעשה זאת גם לאור ההתפתחויות".
נוכח טענות חברי הכנסת לדברים, סיכם יו"ר הוועדה: "באים ואומרים לנו באוצר שהם עומדים מאחרי התקציב וככל שיהיה להם עד מועד ההצבעה את ההפרשים, הם יעמידו אותם בפנינו, אנחנו נמשיך ונדון בהצעת החוק הזו ונעמוד על השינויים".
