ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים החליטה להטיל עיצום כספי בסך 2.1 מיליון שקל על בנק לאומי. זאת בגין הפרות של הוראות מכוח החוק, ובהן 11 הפרות של סעיף 9 לעניין דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על פעולות הנחזות כבלתי רגילות, ו-10 הפרות של סעיף 2א לצו לעניין הליך הכרת הלקוח. הפרות אלו התגלו במסגרת ביקורת של הפיקוח על הבנקים בנושא איסור מימון טרור.
הוועדה הוקמה מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 כחלק מאמצעי האכיפה בכל הנוגע לתחום של איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור, ובסמכותה להטיל עיצומים כספיים על תאגידים בנקאיים (עד לגובה של כ-2.26 מיליון שקל להפרה) בגין הפרות של החוק, הצווים והתקנות שהוצאו מכוחו.
בוועדה שלושה חברים: יו"ר הוועדה, המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד עילית אוסטרוביץ-לוי, וסגנית המפקח על הבנקים רויטל קיסר-סטויה.
הפרות סעיף 9 לצו נבעו מכשל בהגדרת חוקי מערכת הניטור של הבנק. בעניין זה, הדגישה הוועדה כי מערך הניטור הוא התשתית לקיום חובת הדיווח שהיא "הבריח התיכון" של משטר איסור הלבנת הון. הפרות סעיף 2א לצו נבעו מכך שהבנק לא זיהה את האנומליות בפעילות בחשבונות. בעניין זה, ציינה הוועדה כי החובה לעדכן את הליך הכרת הלקוח אינה תלויה באיתור אנומליות בלבד, אלא מבוססת על הערכת סיכון לצד עדכון תקופתי.
הוועדה קיבלה את ההחלטה לאחר שימוע שנערך לבנק והחליטה על הפחתת גובה העיצום ביחס לגובה העיצום המקסימלי שנקבע בחוק, בין היתר בשים לב לנסיבות, ולנוכח שיתוף הפעולה של בנק עם צוות הביקורת, והפעולות שהבנק נקט לתיקון הליקויים. לבנק עומדת זכות ערעור לבית משפט השלום תוך 30 ימים.
מלאומי נמסר בתגובה: "מדובר במקרים טכניים בודדים של דיווח אודות הפקדות מזומן בסכומים קטנים שבוצעו בעבר, ובאף אחד מהם אין קשר למימון טרור או חשד להלבנת הון. בנוסף, בזכות העובדה שהבנק טיפל לאורך השנים בכל הליקויים, סכום העיצום הופחת משמעותית".
