הצוות הבין משרדי לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים פרסם היום (חמישי) את מסקנותיו.
הצוות קם בשל החלטת ממשלה (מס' 2300) ובחן האם מתקיימות הצדקות להטיל מס מיוחד על פעילות הבנקים, שנהנים מרווחיות הגבוהה הודות לריבית הגבוהה.
בראש הצוות עמד יוראי מצלאוי, סגן בכיר למנכ"ל ומנהל אגף אסטרטגיה לאומית במשרד האוצר, ובהשתתפותם של מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' ונציגים מטעמו, נציגי הכלכלן הראשי, אגף התקציבים, לשכת מנכ"ל משרד האוצר, בנק ישראל ובליווי הלשכה המשפטית באוצר.
על פי הממצאים, העלייה החדה בסביבת הריבית הובילה את הבנקים לתוצאות פיננסיות יוצאות דופן בשנים האחרונות. השינוי בסביבת הריבית, קיבל משנה תוקף בין היתר לאור המאפיינים המבניים הייחודיים של המערכת הבנקאית בישראל, הכוללים סביבה תחרותית מוגבלת וריכוזית, סיכון עסקי נמוך, חסמי כניסה גבוהים וסביבה רגולטורית מיטיבה.
לצד הצדקות אלו, העלה הצוות מספר חששות שיש להביא בחשבון בדמות השפעות אפשריות של מיסוי מיוחד על הבנקים, הנוגעות להשפעה הפוטנציאלית על תמריצי ההתייעלות בטווח הארוך, לפגיעה אפשרית בהיצע האשראי ולאפשרות לגלגול חלק מהעלויות על ציבור הלקוחות.
הצוות בחן מס' חלופות למיסוי, והחליט שאם שיוחלט להטיל מס מיוחד, מומלץ לאמץ חלופת מס רווח דיפרנציאלי על רווחים העולים על 50%, בהשוואה לממוצע הרווחיות בשנים בהן סביבת הריבית נמוכה 2018-2022 (בהצמדה לתוצר או למדד אחר שישקף נאמנה את היקף הפעילות הריאלית של הבנק) בהוראת שעה למס' שנים.
לדבריהם, חלופה זו מבטאת את ההצדקות שמצא הצוות למיסוי בצורה הטובה ביותר ובמקביל מתמודדת עם האתגרים והמורכבות של מיסוי מהסוג הזה, כך שמצמצמת ככל הניתן את ההשפעות האפשריות.
מודל זה נועד ליצור מנגנון מיסוי רגיש למחזור הכלכלי, כך שבשנים של רווחיות יתר הבנקים ישלמו יותר מס, ואילו בשנים של רווחיות מתונה לא ייווצר נטל עודף על פעילותם.
יתרונותיו מבטיחים גבייה אפקטיבית (בשל הישענות על נתון הרווח הנקי המבוקר) ובצמצום עיוותים כלכליים בהיצע האשראי, תוך הבטחת התאמתו למחזור העסקים והרווחיות הפרטית של כל בנק בנפרד. יתרה מזו, מודל זה נבחר גם בשל תאימותו ללקחי מיסוי בהקים במדינות אחרות בעולם.
