לאור הגידול בסחירות של מניות הבנקים בישראל במהלך השנה האחרונה, מחלקת המחקר של הבורסה יזמה ניתוח, שנערך על ידי אנטולי זיימן ממחלקת המסחר של הבורסה, והתמקד בהשוואת הסחירות של חמשת הבנקים הגדולים בישראל – פועלים, לאומי, מזרחי טפחות, בינלאומי ודיסקונט – מול הבנקים האירופאים הגדולים הנסחרים במדד EURO STOXX BANKS .
ממצאי הניתוח חושפים תמונה די מרשימה: מחזורי המסחר של שלושת הבנקים הגדולים – לאומי, פועלים ומזרחי – ממוקמים בראש רשימת הסחירות, בהשוואה לענקיות הבנקאות האירופית. לדוגמה, המחזור היומי הממוצע של לאומי ופועלים, לכל 10 מיליארד שקל שווי שוק, נאמד ב-30 הימים האחרונים (נכון ל-25 בדצמבר 2025) על כ-22 מיליון שקל.
לעומת זאת, מניותיהם של בנקים אירופיים מובילים כמו COMMEZBANK, BNP PARIBAS ו- DEUTSCHE BANK, ריכזו מחזור מסחר יומי ממוצע של כ-23 מיליון שקל לאותה תקופה, לכל 10 מיליארד שקל שווי שוק, בדומה ללאומי ופועלים.
ישראל מתייצבת לצד הצמרת האירופית
מהניתוח עולה שהגידול החד בסחירות של מניות הבנקים בישראל במהלך השנה האחרונה מיצב אותן כבר היום ברמת סחירות של בנקים מובילים באירופה, כאשר המחזור המסחר היומי הממוצע בחמשת מניות הבנקים הגדולים בישראל נאמד על כ-700 מיליון שקל נטו בשנת 2025 לעומת מחזור יומי ממוצע של כ-468 מיליון שקל נטו בשנת 2024.
האטרקטיביות הגבוהה של מניות הבנקים המקומיים מתבטאת בין היתר בעליות שערים חדות וכניסה של השקעות זרות במהלך השנה. בנוסף, תוכניות עשיית שוק ייעודיות, Tailor Made של בורסת תל אביב, שאליהן הצטרפו הבנקים לאומי, פועלים ומזרחי טפחות, תרמו לעלייה ניכרת בסחירות של המניות, לגידול חד בנזילות בספרי הפקודות ולצמצום המרווח במניות שלושת הבנקים.
הפוטנציאל הצפוי עם המעבר לימי מסחר שני – שישי
שיפור האקוסיסטם בשוק המניות המקומי והדוחות הכספיים הטובים של הבנקים הובילו לעלייה בהשתתפות המשקיעים הזרים במסחר במניות הבנקים הישראליים, המהווים כיום כ-30% מהמסחר היומי.
המעבר המתוכנן למסחר בימים שני עד שישי בבורסת תל אביב, שנכנס לתוקף בשבוע שעבר, צפוי להגביר את חפיפת שעות המסחר בין ישראל לאירופה. הגברת החפיפה צפויה לתמוך בהמשך הגידול בסחירות של מניות הבנקים, כניסה נוספת של משקיעים זרים, ובכך למצב את הבנקים הישראליים בנקודת פתיחה מצוינת, לקראת אימוץ ימי המסחר המקובלים בשווקים הגלובליים.
בבורסה מעריכים כי מניות הבנקים הישראלים ימשיכו לצמצם את פערי הסחירות והנזילות מול הבנקים הסחירים ביותר באירופה, כאשר בנקים אלה מרכזים כיום מחזור מסחר ממוצע של כ-30 מיליון שקל לכל 10 מיליארד שקל שווי שוק – רמה גבוהה בכ-35% מזו של הבנקים הגדולים בישראל. להערכת הבורסה, סגירת פער זה מול הצמרת האירופית צפויה להימשך במהלך השנה הקרובה ולהביא לגידול ניכר נוסף במחזורי המסחר המקומיים.
הזדמנויות נוספות לגידול הסחירות
מניות הבנקים הגדולים בישראל ומניות ישראליות מובילות נוספות אינן נכללות כיום במדדי הדגל העולמיים כדוגמת MSCI אירופה. ככל שהמעבר לימי מסחר שני עד שישי יקדם את כניסת שוק המניות הישראלי למדדים הגלובליים המובילים, הדבר יספק עידוד משמעותי נוסף לסחירות ולנזילות של המניות הישראליות.
גורמים נוספים התורמים לגידול בסחירות של מניות הבנקים הישראלים:
- חוזים עתידיים: השקת חוזים על מדד ת"א בנקים 5 תרמה לגידול בסחירות. לבורסה תוכניות נוספות להעמקת הנזילות בחוזים אלה, מהלך שצפוי לתמוך גם בהגדלת נזילות מניות הבנקים.
- קרנות נאמנות: קיימות קרנות סל, קרנות מחקות וקרנות נאמנות מנוהלות בהיקף של כ-35 מיליארד שקל, העוקבות אחר מדדי מניות הבנקים הישראלים. היקף נכסים משמעותי זה תומך בנזילות של המניות המקומיות ומסביר חלק ממיצובם החזק של הבנקים הישראלים בהשוואה לענקיות האירופיות.
- משקל במדדי המניות: משקלן של מניות הבנקים במדד ת"א-125 עומד על כ-20%. משמעות הדבר היא שכ-20 אגורות מכל שקל הנכנס להשקעה במדדי ת"א 35 ות"א 125 מושקעות במניות הבנקים המקומיים.
- היקף הנכסים במדדי המניות: הגיוס המשמעותי במדדי ת"א 35 ות"א 125 בשנת 2025, שהסתכם בכ-13 מיליארד שקל, תרם= להגברת הנזילות והסחירות בשוק המניות המקומי, מגמה שלהערכת הבורסה צפויה להימשך.
- גרעין שליטה: בנקים ישראלים ללא גרעין שליטה מציגים מדד סחירות גבוה משמעותית מבנקים עם גרעין שליטה, עקב שיעור אחזקות ציבור גבוה יותר.
