ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה היום, לבקשת ח"כ אורי מקלב וקבוצת חברי כנסת, דיון בנושא "המעבר לדיווח דיגיטלי כפוי מהווה פגיעה בציבור והטבות לבנקים על חשבון האזרח". בדיון , שבו השתתפו חברי וחברות כנסת רבים מכל סיעות הבית, התברר כי המפקח על הבנקים עדיין לא הוציא הוראה כזו, והיו"ר ביטן כינה זאת "ביצה שלא נולדה", אך החליט להקים צוות של חברי הוועדה שיוודא שלא תהיה פגיעה בציבור מהמהלך.
ח"כ מקלב אמר כי בעידן שבו סניפי בנקים נסגרים והנגישות הפיזית מצטמצמת, דפי החשבון הם לעתים הדרך היחידה של אזרחים לדעת מה נעשה בכספם, ומשלוח דוא"ל הוא לא פתרון נגיש לכולם. לדבריו, "קיים פער טבעי והגיוני בנגישות לטכנולוגיה, והמערכת חייבת לתת לו מענה. הבנקים אינם גוף פרטי רגיל – הם פועלים בכסף של כולנו וגובים ממנו רווחים משמעותיים. לכן חובת האחריות שלהם כלפי הלקוחות גבוהה במיוחד. על כל בנק להבטיח שכל לקוח, בכל גיל ובכל מצב, יוכל לקבל את מלוא המידע והשירותים הבסיסיים שלו".
ח"כ יונתן משריקי אמר כי נכון שהכוונה היא טובה, אבל יש חשש שעם הקדמה "שופכים את התינוק עם המים". הוא הוסיף כי יש השפעות כלכליות גם על עובדים. ח"כ וליד אל הואשלה ציין כי האוכלוסייה הבדואית בנגב חיה במקום ללא קליטה סלולרית, מרוחקת מב"ש ולא יכולה להיות חלק מהניסיון הזה.
ח"כ שלי טל מירון אמרה שהיא עצמה בעלת אוריינות דיגיטלית גבוהה, ועדיין נפלה פעמיים לעוקצים, שבאחד מהם גנבו לה 500 שקל. היא הוסיפה כי ההורים שלה הם דוגמה מובהקת לבעיה, והחלטה כזו תפגע באוכלוסיות המוחלשות. "זה 250 מיליון שקל בשנה לבנקים, אבל צריך לדאוג לצרכנים, לעולים חדשים, לקשישים, אסור להקל בזה ראש. אנחנו לא במקום שאפשר להפוך את ברירת המחדל", אמרה.
ח"כ שלום דנינו הוסיף כי המשמעות היא הפסד של 100 מיליון שקל לדואר, והוסיף כי הבנק צריך לתת משהו במקום זה. ח"כ נעמה לזימי ציינה כי כשפותחים חשבון יש חוזה שמחייב את שני הצדדים, והוא מחייב משלוח מידע בדואר. היא ביקשה לבחון אם לא מדובר בשינוי חוזה, ובמשמעויות של כזה שינוי. ח"כ צגה מלקו אמרה כי "אנחנו סטארט-אפ ניישן אבל לא לכולם יש את אותה אוריינות דיגיטלית". ח"כ יבגני סובה אמר שמי שרוצה לעבור לדיגיטלי שיעשה זאת מיוזמתו.
ח"כ גלעד קריב הזהיר כי בחוק ההסדרים הממשלה רוצה להפוך את חוק הדיוור הדיגיטלי של מידע ממשלתי, ולקבוע שברירת המחדל תהיה דיוור דיגיטלי. "אם הממשלה מרשה לעצמה אז מה יש לבוא בטענות לבנקים? הכנסת צריכה להעביר מסר לכל הגופים שמי שעובד בשירות לאזרח על בסיס חוזים אחידים ברירת המחדל היא דיוור בדואר ומי שרוצה יכול לבחור בדיוור דיגיטלי", אמר.
מנהל הרגולציה של דואר ישראל, זיו ברק, אמר כי גם כיום הדואר בירידה של 5-7 אחוז כל שנה, והוראה כזו תהרוג 50% מהמכתבים שעוד נותרו. יו"ר ועד עובדי הדואר, שמעון פרג'ון, אמר כי אין הפתעה וכי הנושא עולה במשך שנים וגם יורד מאותם נימוקים שהעלו חברי הכנסת על הפגיעה בציבור. לדבריו, המהלך יגרום לפיטורי מאות ואלפי עובדים וצריך לעצור את זה. מנכ"ל דפוס בארי, בן סוכמן, אמר: "דפוס בארי זה קיבץ בארי שנלחם מאז 7.10 כדי לפרוח וההוראה הזו עלולה לגרום לפגיעה קשה בו ובקיבוץ. אסור לשנות את ברירת המחדל".
מנכ"ל נקודת מפנה, רן מלמד, הוסיף כי "אם זה לא מקולקל לא צריך לתקן את זה". לטענתו, הבנקים לא באים בידיים נקיות שכן הם לא עושים מהפכה דיגיטלית אמיתית. "אם מישהו מקבל עיקול מכביש 6 ורוצה להסיר אותו אחרי ששילם המערכת של הבנקים לא מסוגלת להתמודד עם זה לפני שחלפו 3 ימי מסלקה", הסביר.
מנהל קשרי החוץ של איגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, אמר כי האיגוד מסכים עם כל מה שאמרו חברי הכנסת, ואם הם יראו את התוצאה הסופית הם יבינו שמה שהם מבקשים גם קורה. לדבריו, "זה תהליך מדוד, מתבקש ומתכתב לחלוטין עם מה שביקשו חברי הכנסת להתחשבות באוכלוסיות שלא נגישות לדיגיטל. לא ראינו את התוצאה הסופית, אבל אין לי ספק שזה מה שיקרה. יש פה קמפיין מאורגן של גוף עסקי שהכנסותיו הולכים להיפגע. זה לא תהליך פתאומי. המהלך הזה יתחשב באוכלוסיות חלשות".
ח"כ מקלב התפרץ לדברים והגיב: "לא ניתן לבנקים להחליט מי יש לו ומי אין לו אוריינות דיגיטלית, אל תלכו למקום הזה". נציגת הפיקוח על הבנקים, ליאורה נבון, אמרה כי לא מדובר בטיוטה האחרונה, והוסיפה: "דרשנו מהבנקים למפות את האוכלוסיות השונות, להחריג אוכלוסיות, לנטר ואנחנו נפקח על זה".
היו"ר ביטן ביקש מח"כ מקלב, ח"כ יסמין סאקס פרידמן וח"כ סובה לרכז את הטיפול מול בנק ישראל ואיגוד הבנקים, ולהביא לוועדה מסקנות בעניין תוך כחודש.
