ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי קיימה היום דיון מהיר בנושא "בחינת גלגול הפחתות הריבית לציבור הלווים ופיקוח בנק ישראל על המערכת הבנקאית".
חברי הכנסת ציינו יש לבחון את הצעדים לגלגול הפחתות הריבית לציבור הלווים, ופיקוח בנק ישראל על המערכת הבנקאית. על רקע שתי הפחתות הריבית האחרונות, בשיעור מצטבר של 0.5% והצפי להמשך מגמת ההפחתות, ציינו המציעים כי קיים חשש שהציבור הנושא בנטל ההלוואות והמשכנתאות לא ייהנה מהקלה זו בפועל מכיוון שהבנקים ישמרו לעצמם מרווח ריבית מתרחב, על חשבון משקי הבית והעסקים הקטנים.
לדברי מילביצקי, "בשנתיים של המלחמה הרוויחו הבנקים 30 מיליארד שקל על הון עצמי של 130 מיליארד שקל, אין לזה מקבילה. אני מציע למנכ"לי הבנקים שכמה מהם כבר פנו ללשכה שלי להיפגש: אין לכם מה לפגוש אותי בלשכה, תגיעו לכאן ותגידו מה עשיתם למען הציבור חוץ מלחמוס אותו בריביות משוגעות ועמלות, פחות או יותר קרעתם לו את הצורה, הלווים הגדולים מקבלים הלוואות של מיליארדים שכל אחד מאיתנו יכול רק לחלום עליהם. גם אם הם לא משלמים, בסוף זה מתגלגל אלינו".
ח"כ יצחק פינדרוס: "צריך למצוא פתרון. נכון שזה שוק חופשי ונכון שזכותם של הבנקים להרוויח אבל בפועל הריביות והפער הזה של התקופה הזו בתמסורת, הוא הרווח של הבנקים. הריבית על הפיקדונות יורדת יום לפני העלאת ריבית. לפעמים כשרק מתחילים לדבר על זה בתקשורת, חודשיים לפני, כבר הלקוחות מקבלים מהבנקים פחות על הפיקדונות, ומתי מעדכנים להם את הרווח בפיקדונות? לפעמים שנה אחרי. הדבר הזה הוא כשל שהרגולטור צריך לתת לו תשובה. הבנק מבחינתו מרוויח פער, אבל מישהו צריך לשים לו גדר. בנק ישראל יודע שהמפקיד מפסיד פעמיים והלווה לא מרוויח מזה, אלא לאחר תקופה".
סגנית המפקח על הבנקים, רויטל קיסר סטויה: "80% מהלקוחות בצד האשראי, בין זה הלוואה לדיור ואם זה צרכני, יש להם הלוואות בפריים, אז זה ירד לו לאלתר. לגבי יתרות, התיק לדיור סדר גודל של 640 מיליארד שקל, בערך שליש ממנו צמוד פריים, אז במסגרת כך ירד שליש מיד בהחזר החודשי. בתיק הצרכני, שאינו לדיור, בהלוואות האלה 145 מיליארד שקל – 90% מהם צמודות פריים, זאת אומרת שמיד ההחזר ירד. לגבי הלוואות חדשות, אנחנו עדיין בתחום האשראי: תיק לדיור הלוואות משכנתא כ-9-10 מיליארד בחודש, שליש זה פריים או משתנה בין שנה לשנתיים, גם ריבית ירדה, ההחזר החודשי ירד, אותו דבר אשראי צרכני, כמעט כולו בפריים. בפועל יש לנו דיווחים על הריביות גם באשראי, צרכני, דיור, פיקדונות, זה נגיש באתר וגם לציבור, לגבי כל אחד מהבנקים והריביות ירדו. לסבר את האוזן, האשראי הצרכני ירד מאוקטובר לנובמבר, שם הייתה ירידת אשראי אחת, מ-8.8 ל-8.45, סדר גודל של ריבית בנק ישראל".
יו"ר הוועדה ביקר את הדברים: "בתקופה של העלאת מע"מ, של מלחמה, שהם מרוויחים 30 מיליארד על הון של 130 מיליארד זה בסדר? אם היינו מוצאים איזה מענה אנושי טוב יותר, היינו רואים שאנשים מרגישים שסופרים אותם יותר, מילא, אבל זה הפוך, ככל שמרוויחים יותר כסף, ככה מזלזלים בציבור יותר. יש לא מעט אנשים מחו"ל שלא מנהלים פה כספים, כי הם אומרים שההתנהלות פה בלתי אפשרית. יש מגזר אחד שמרוויח מזה והרווחיות שלו הולכת וגדלה, ומהרגולטורים אנחנו שומעים שהכל בסדר ובואו נשאיר בצד את הרווחיות של הבנקים, אבל לא נשאיר את זה, כי הרווחיות היא מהאזרח הקטן שקשה לו".
ח"כ ינון אזולאי: "אמרנו שיהיה מינימום שהם חייבים, לא אמרנו להם כמה לקבוע, לא התערבתי בכמה, רק אמרתי לקבוע מינימום".
ח"כ משה גפני: "אם הרווחים של הבנקים היו סבירים אז מה שאתם עושים היה מספיק, אבל הרווחים ברמה לא נכונה ובנק ישראל לא עושה כלום באופן יחסי למה שאפשר היה לעשות. הוא עוצר את החקיקה שלנו, לא עושה מעבר, אז הגיעו אישורים לפתיחת בנקים חדשים, זה ממש לא מספיק עבודה של בנק ישראל".
נציגת בנק ישראל ציינה כי אכן בעבר נרשמה תמסורת איטית של העלאת הריבית לפיקדונות אבל נעשו צעדים מצד בנק ישראל וכי כעת, בהינתן הורדת ריבית אחת, רואים שהריבית לאשראי גולגלה לאלתר והריביות על הפיקדונות לא ירדו משמעותית. "אנחנו עושים הרבה, אנחנו מאמינים שזה תשתית של תחרות, חלק מהדברים הבשילו, חלק טרם הבשילו, מאגר אשראי, מעבר בקליק ורפורמת משכנתאות", ציינה והוסיפה: "אני לא מקבלת את האמירה שאנחנו לא עושים כלום, גם קידום בנקים חדשים, תחרות, מחקרים מראים שהצעדים האלה משפיעים ושהמחירים ירדו".
איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים: "במסגרת הורדת הריבית של דצמבר, לגבי הלוואות קיימות, הפעילות מתבצעת לגבי הלוואות צמודות פריים באופן מיידי. הריבית החדשה למשקי בית בלי הלוואות לדיור, ירדה ב-0.28 נקודות האחוז, זה בממוצע יותר מהורדת הריבית. עסקים זעירים 0.25%, עסקים קטנים 0.33%. לגבי פיקדונות – בפיקדונות של חודש עד 3 חודשים הירידה הייתה 0.16%, בפיקדונות של שישה עד שנה כמעט לא היה שינוי, ושל שנה עד שנתיים 0.11%".
והממשלה לא מגינה על הציבור