מזרחי-טפחות: "הכף נוטה להורדת ריבית בנק ישראל מחר"

יוני פנינג, אסטרטג השווקים הראשי בבנק: "נתוני מדד פעילות המשק של בנק ישראל מצביעים על המשך צמיחה בקצב נאה" • רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי בבנק: "הפד בדילמה לקראת החלטת הריבית במרץ - להתמקד בהאטה בצמיחה או בלחצי האינפלציה?"
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

יוני פנינג, אסטרטג השווקים הראשי במזרחי-טפחות, מציין הבוקר כי "על רקע ירידה במפלס החששות המיידי להסלמה ביטחונית, הכף נוטה לטובת הורדת ריבית מחר. במקביל, למרות נתון הצמיחה המתון ביחס לרבעונים הקודמים, נתוני מדד פעילות המשק של בנק ישראל מצביעים על המשך צמיחה בקצב נאה, אל תוך 2026". בהתייחס לארה"ב הוא מציין כי "שווקים בעולם המשיכו להיסחר בתנודתיות, על רקע חוסר היציבות הגיאופוליטי העולמי. בארה"ב האפשרות של ביטול המכסים, דה פקטו, הביא לתגובה מתונה יחסית בשווקי המניות, אבל בולטת יותר בציפיות הריבית. אל מול זה, מדד המחירים של ה-PCE לדצמבר המשיך להיות אינפלציוני, ובמידה רבה בגלל סעיפי השירותים.

"מאידך, הנתונים מצביעים גם על צרכן במצב הדוק הרבה יותר. זה לא מנבא משבר כלכלי מיידי, אבל בהסתברות גבוהה מאוד ידרוש או יביא להתאמות בהמשך. הצמיחה בתוצר, מאידך, מתבררת כמתונה מאוד ברבעון הרביעי. גם פה זה קורה במידה רבה בגלל הממשל. ואם לא זה, אז כזנב של השפעת המכסים, מתחילת השנה".

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ | צילום: שאטרסטוק
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ | צילום: שאטרסטוק

רונן מנחם, כלכלן השווקים הראשי במזרחי-טפחות, פירסם גם כן סקירה בעקבות נתוני התמ"ג בסוף השבוע בארה"ב. לדבריו, "ארה״ב מתמודדת עם שילוב בעייתי: אינפלציה גבוהה מהצפוי וצמיחה מאכזבת. מדד ה-PCE ומדד הליבה עלו מעט מעל התחזיות, עם האצה במחירי סחורות ושירותים וחשש מהשפעת מכסים ועליית הנפט. מנגד, התמ״ג צמח רק 1.4% ברבעון האחרון – הרבה מתחת לציפיות – והצריכה הפרטית נחלשה. המצב יוצר דילמה לפד לקראת החלטת הריבית במרץ: האם להתמקד בהאטה בצמיחה או בלחצי האינפלציה?"

מנחם ציין גם כי "שוקי ההון של ארצות הברית סגרו את השבוע עם שתי בשורות כלכליות שליליות שמעמידות את הפד בפני התלבטות רצינית: שילוב של צמיחה מאכזבת ואינפלציה גבוהה מהצפוי. הראשון תומך בהורדת ריבית, השני מצריך זהירות. שני הנתונים משקפים את הלך הרוח בקרב חברי הפד – דעות חלוקות מאוד לשני הכיוונים. לכן מן הסתם הם לא יוסיפו לבהירות לגבי המדיניות הנחוצה – הן בתוך הפד והן בשווקים, שיצטרכו כעת לעכל את הנתונים הסותרים.

"תחילה, למדד המחירים של הוצאות משקי הבית שבחודש דצמבר רשם עלייה של 2.9% (בהשוואה לחודש דצמבר 2024) והיה עשירית מעל הצפי. הקושי הוא בכך שבניכוי מזון ואנרגיה – מדד הליבה, החביב על הפד לצורך מדידת האינפלציה – עלה ב-3% והיה גם כן עשירית מעל הצפוי. בהשוואה לחודש הקודם רשם המדד את העלייה החדה ביותר מאז פברואר".

לדברי מנחם, "שני הנתונים היו בהתאם לתחזית הכלכלית האחרונה של הפד, כך שלכאורה לא כאן טמונה עיקר הבעיה. עדיין, היות שמחירי הסחורות עלו פי 4 מאשר בחודש הקודם וגם מחירי השירותים רשמו האצה – יש כאן נורית אזהרה שהפד יצטרך לבחון היטב, בפרט כשאנו עדיין בתוך תקופת הזמן שהפד סבור כי סוגיית המכסים עוד יכולה להשפיע כלפי מעלה (עד חודשי האביב), וכן משום שהפד צופה האטה של מדד הליבה לכיוון 2.5% וכל נתון שמראה את הכיוון ההפוך מסבך את התמונה. לכך יש להוסיף את סעיף האנרגיה – שעלייתו אמנם תמתנה ל-0.2% בחודש עבר, אך מאז ראינו התאוששות מרשימה של מחירי הנפט הגולמי – שתורגש במדדים הבאים, בפרט אם המתיחות באזור המזרח התיכון תימשך".

רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בנק מזרחי טפחות
רונן מנחם, כלכלן שווקים ראשי בנק מזרחי טפחות

מנחם מציין כי "הנתון השני מאכזב וחשוב יותר – התוצר המקומי הגולמי של ארצות הברית צמח ב-1.4% בלבד (בקצב שנתי) ברבעון האחרון של השנה שעברה – הרבה פחות הן מהציפיות לצמיחה של 3% והן מהנתון לרבע השלישי – צמיחה של 4.4%. הפספוס ביחס לציפיות מטריד יותר. האטה הורגשה בקרב הצריכה הפרטית: מ-3.5% ברבע הקודם ל-2.4% בלבד. נתון זה בעייתי עבור הממשל, הן נוכח הכניסה לשנת בחירות האמצע והן משום מדיניות הדגל – אמריקה תחילה".

לדברי מנחם, "יש עוד נתון בעייתי – על רקע העלאת המכסים לארצות הברית היבוא התכווץ שוב, אך פחות מאשר ברבעון השלישי (1.3%- לעומת 4.4%-) ובפרט לעומת היצוא, שעבר מזינוק של 9.6% לירידה של 0.9%. זאת, למרות פיחות הדולר מול האירו. מדד מחירי התוצר עלה ב-3.6% ברבעון הרביעי, לאחר עלייה של 3.8% ברבעון הקודם, נתון שמחדד את הממצא על התאוצה הקלה שרשמה האינפלציה לפי מדד המחירים של הצריכה הפרטית.

יוני פנינג ממזרחי טפחות | צילום: עופר חג'יוב
יוני פנינג ממזרחי טפחות | צילום: עופר חג'יוב

מנחם הוסיף כי "מצד שני, הנתון שהסב מעט קורת רוח הוא ההשקעה בנכסים קבועים (בדגש על ציוד) שעלתה מהר יותר מאשר ברבעון הקודם. צריך גם לזכור את השבתת הממשל, שגרעה ככל הנראה מהתוצר של הסקטור הציבורי. שיעור צמיחת תוצר של 2.2% בסיכום 2025, לעומת 2.8% ו-2.9% בשנתיים הקודמות, הוא תוצאה מאכזבת. זו גם התוצאה הכי נמוכה מאז התכווצות התוצר בתחילת העשור – שנת הקורונה. גם בהשוואה לתחזית של הפד – צמיחה של 2.3% – יש אכזבה קלה. לכך יש להוסיף את החולשה הכללית שפקדה את שוק העבודה של ארצות הברית בחודשים האחרונים. המצב מאתגר".

לסיכום, מנחם מציין כי "כעת השאלה היא מה ישפיע יותר על הפד לקראת החלטת הריבית הבאה ב-18.3. כמובן, יש עוד זמן עד אז ואמור להתפרסם גם מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר. צריך גם לזכור כי נתוני התוצר נתונים לשינויים לאחור – לעיתים משמעותיים".

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות