שיעור הנשים החרדיות המועסקות במגזר ההייטק עלה בעשור האחרון ואף מתקרב לחלקן היחסי באוכלוסייה, כך עולה מניתוח חדש שערכו יובל שדה ואלעד דה־מלאך מחטיבת המחקר בבנק ישראל, שבחן את השתלבות האוכלוסייה הערבית והחרדית במגזר ההייטק בשנים 2009–2023.
נמצא כי הייצוג של עובדים ערבים וחרדים בתעסוקה במגזר זה נמוך מאוד לעומת משקלם באוכלוסייה, ממצא היכול להעיד על קיומו של פוטנציאל הון אנושי בלתי ממומש באוכלוסיות אלו.
באשר לאוכלוסייה הערבית, הניתוח מראה כי על אף גידול ניכר ברכישת השכלה מתאימה להייטק בעשור האחרון וצמצום הפער מהאוכלוסייה היהודית הלא חרדית, לא חל צמצום דומה בפערים בתעסוקה בענפי ההייטק. בעוד ייצוג הערבים בקרב בוגרי תארים להייטק עלה מ־4.6% ל־9.0% מהבוגרים, ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך כשם שהיה ב-2014, ועמד בשנת 2023 על 3.7%.
מכאן עולה כי קיימים גורמים משמעותיים נוספים, פרט להשכלה, המצמצמים את הכניסה של צעירים ערבים לתעסוקה במגזר, וכי הגדלת שיעור הערבים דורשת גישור בין שלב רכישת ההשכלה באקדמיה להשתלבות בשוק העבודה. לשם כך, המליצו להפעיל תכניות להתמודדות עם חסמי אינפורמציה וקשרים, שיספקו הדרכה וליווי בשלב ההשמה לתעסוקה.
כמו כן, בקרב נשים החרדיות, הניתוח מעלה כי ייצוגן בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק עלה באופן ניכר במהלך העשור – מ-3.% ל-5.5% – והוא קרוב כעת לחלקן היחסי באוכלוסייה הצעירה. אולם, עלייה זו התרחשה ללא עלייה מקבילה ברכישת תארים אקדמיים להייטק.
באופן ייחודי לאוכלוסייה זו, כ-70% מהחרדיות אשר רוכשות השכלה במקצועות הייטק, עושות זאת במסלול הנדסת תוכנה לא אקדמי של מה"ט המוצע במסגרת הסמינרים, כחלק מהתוכנית להכשרה חלופית. החרדיות מגיעות לתעסוקה בהייטק במשלחי-יד טכנולוגיים (89% מהשכירות החרדיות בהייטק) ומשתכרות, בממוצע, שכר שעתי נמוך (כ-93 שקל) בהשוואה ליתר המועסקים הצעירים, אך גבוה יותר מהעובדות החרדיות שאינן מועסקות בהייטק.
ממצאים אלה מלמדים כי פתיחת מסלולי הנדסאות תוכנה בסמינרים של רשת 'בית יעקב' הייתה צעד מדיניות אפקטיבי מבחינת הגברת השתתפותן של נשים חרדיות בתעסוקה בהייטק, אך ייתכן כי דרך השתלבות זו אינה מאפשרת מיצוי מלא של פוטנציאל ההון האנושי שלהן, ובמידה רבה מגבילה את כושר ההשתכרות שלהן.
באשר לאוכלוסיית הגברים החרדים, הניתוח מראה כי ייצוגם בקרב השכירים הצעירים במגזר ההייטק נותר נמוך מאוד לאורך העשור, הן ביחס לחלקם באוכלוסייה והן בהשוואה ליתר קבוצות האוכלוסייה. ייצוגם נותר נמוך גם בשלבי רכישת ההשכלה המתאימה להייטק, על אף עלייה מסוימת בהשתתפותם בלימודים אקדמיים במקצועות הייטק.
ממצאים אלה מצביעים על כך שמוקד החסם בהשתלבותם בהייטק מצוי בשלבים המוקדמים של רכישת ההשכלה, ובפרט ברכישת ידע במקצועות ליבה במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית. על כן, המחקר מציע לעודד השתלבות של בנים מהמגזר החרדי במסגרות חינוך המלמדות לימודי ליבה – אנגלית, מתמטיקה, ומדעים ובפרט דרך החינוך הממלכתי-חרדי.
