בחציון הראשון הסתכמו ההוצאות של הציבור הישראלי באמצעות ארנקים דיגיטליים ב-43.05 מיליארד שקל, עלייה של 41.9% לעומת התקופה המקבילה בשנת 2024, אז עמד היקף ההוצאות על 30.335 מיליארד שקל. מדובר בזינוק של יותר מ-12.7 מיליארד שקל בשישה חודשים בלבד.
נתוני שבא (שירותי בנק אוטומטיים), המפתחת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי, מראים כי שיעור ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים הגיע ל-38.2% מכלל העסקאות הפיזיות בבתי העסק בישראל, המסתכמות ב-112.671 מיליארד שקל.
סך ההוצאה היומית הממוצעת בארנקים הדיגיטליים בחציון הראשון של השנה הגיע לסכום של יותר מ-237.84 מיליון שקל. ביחס לכלל הוצאות כרטיסי האשראי בחצי השנה (270.308 מיליארד שקל), נתח הארנקים הדיגיטליים עמד על 15.9%, לעומת 12.1% בלבד בתקופה המקבילה אשתקד, אז הסתכמו ההוצאות בכרטיסי אשראי ב-250.472 מיליארד שקל.
על פי הפירוט הענפי שפרסמה שבא, ענפי המזון השונים ריכזו 52.7% מהוצאות הארנקים הדיגיטליים, עם סכום של 22.672 מיליארד שקל בינואר–יוני 2025. רכישות ברשתות המזון הסתכמו ב-10.589 מיליארד שקל, מסעדות ובתי קפה ב-7.697 מיליארד שקל, מכולות ופיצוציות ב-3.165 מיליארד שקל ומעדניות, קצביות ומאפיות ב-1.221 מיליארד שקל.
ענפי ההלבשה וההנעלה רשמו הוצאות בסך 4.334 מיליארד שקל (10.1% מסך ההוצאות בארנקים), וענף החשמל והאלקטרוניקה הוסיף 2.777 מיליארד שקל (6.5%).
סמנכ"לית הפיתוח העסקי, השיווק והמכירות בשבא, טלי הולנברג, ציינה כי "ההוצאות והשימוש של הציבור הישראלי בארנקים דיגיטליים נמצאים בצמיחה מואצת". לדבריה, "מדובר בעלייה גבוהה בהיקף ההוצאות, למרות שהעלייה בהוצאות בעסקאות פיזיות הייתה מינורית מאוד". היא הוסיפה כי "כלל ענפי המזון מהווים יחד יותר ממחצית מסך ההוצאות בארנקים דיגיטליים" וציינה כי ניכרת מגמה של "מעבר להוצאות באמצעותם בענפי צריכה נוספים במשק כמו הלבשה, הנעלה, חשמל ופארמה".
