ועדת החוקה של הכנסת אישרה לקריאות שנייה ושלישית את הצעת החוק להפחתת דמי החבר של לשכת עורכי הדין לשנת 2025. החוק, שיזם ח"כ חנוך מילביצקי, קובע הפחתה של 20% בדמי החבר בשנת 2025, עם צפי להפחתה נוספת של 50% בשנה שלאחר מכן. במסגרת ההצעה, נקבע כי השימוש בדמי החבר ואגרות החובה של הלשכה יוגבל לתפקידי הליבה שלה, בהם פיקוח על מתמחים, אכיפת אתיקה מקצועית ופעולות נוספות הנדרשות לניהולה התקין. הצעת החוק אושרה ברוב של 8 חברי כנסת, לעומת 7 מתנגדים.
לפי התיקון לחוק, השימוש בדמי החבר יוגבל לתפקידי החובה שמוגדרים בתוספת לחוק, כולל פיקוח על מתמחים, אתיקה מקצועית וניהול בחירות למוסדות הלשכה. מעבר לכך, תתאפשר גבייה נוספת, אך בסכום מוגבל ומוגדר מראש, לצורך תפקוד יעיל של המחוזות והלשכה המרכזית. בנוסף, ייקבעו כללים לחלוקת התקציב בין המחוזות, שיכלול מנגנון שיבטיח עצמאות כלכלית לכל אחד מהם.
ח"כ מילביצקי טען כי החוק מבוסס על נתונים המראים כי הלשכה מחזיקה בעודפי תקציב משמעותיים, בסך עשרות מיליוני שקלים מדי שנה. לדבריו, "כאשר גוף סטטוטורי רשאי לגבות דמי חובה אך משתמש בעודפים ללא פיקוח, הדבר מעלה תהיות". מילביצקי אף הוסיף כי החוק נועד להקל על עורכי הדין בתקופה שבה תקציב המדינה נמצא במצב מאתגר, תוך שמירה על תפקידי הליבה של הלשכה.
החוק גרר ביקורת חריפה מצד האופוזיציה, שטענה כי מדובר במהלך פוליטי שנועד לערער את עצמאות הלשכה. ח"כ קארין אלהרר טענה כי "מדובר בניסיון נקמה בלשכה בעקבות עמדותיה בנוגע לבחירת נשיא בית המשפט העליון". ח"כ גלעד קריב הדגיש כי מדובר ב"מהלך רחב יותר שמכוון לפגוע בעצמאות של גופים ציבוריים נוספים", וטען כי החוק מייצג חלק מהמגמה של הממשלה להחליש את מוסדות הדמוקרטיה בישראל.
במהלך הדיונים עלתה השאלה כיצד ישפיעו הקיצוצים על פעילותה של הלשכה. לפי הנתונים, מרבית תקציב הלשכה, המסתכם בכ-90 מיליון שקל, מבוסס על דמי החבר, המהווים למעלה מ-70% מהכנסותיה. ח"כ מילביצקי טען כי הפחתת דמי החבר תותיר ללשכה מספיק משאבים לקיום פעולותיה החיוניות, ואילו יתר הפעילויות יוכלו להתבצע במימון וולונטרי בלבד.
תומכי החוק טוענים כי מטרתו לשפר את השקיפות והיעילות של הלשכה, לחזק את עצמאות המחוזות, להקל על עורכי הדין ולייעל את השימוש בכספי הלשכה. ח"כ מילביצקי טען כי הרווחים שהצטברו בלשכה לאורך העשור האחרון אינם מוצדקים וכי יש להפוך את הארגון ליותר שקוף וממוקד בתפקידיו הסטטוטוריים. לדבריו, החוק אינו פוליטי אלא נובע מצורך מעשי לשפר את ניהול המשאבים.
