בית המשפט האמריקאי לענייני סחר קבע הלילה (חמישי) כי הנשיא דונלד טראמפ פעל שלא כחוק כשהטיל שורת מכסים גורפים על יבוא ממדינות שותפות לסחר עם ארצות הברית. לפי ההחלטה, סמכות הסחר נתונה לקונגרס בלבד, והנשיא אינו מוסמך להפעיל את סמכויותיו לשעת חירום לצורך צעדים כלכליים רחבי היקף.
הפסיקה, שניתנה על ידי הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט הממוקם בניו יורק, מבטלת לאלתר את כל הוראות המכס שהוציא טראמפ מאז ינואר במסגרת סמכויותיו לפי חוק הסמכויות הכלכליות בשעת חירום בינלאומית (IEEPA) – חוק שנועד לטיפול באיומים חריגים מחוץ לגבולות המדינה, אך לא לניהול שוטף של מדיניות סחר.
בפסק הדין נכתב: "בית המשפט אינו בוחן את חכמת השימוש במכסים כאמצעי לחץ, אלא קובע שהשימוש הזה בלתי חוקי משום שהחוק הפדרלי לא מתיר אותו". השופטים ציינו כי הגדרת "מצב חירום" בסמכות הנשיא אינה כוללת מצב של גירעון מסחרי, וכי אין בסיס לפרשנות שמעניקה לנשיא כוח כמעט בלתי מוגבל בתחום כה מרכזי.
בית המשפט הורה לממשל לפרסם תוך עשרה ימים צווים חדשים שישקפו את ביטול ההוראות, והבהיר כי הפסיקה חלה על כלל הוראות המכס שניתנו מאז ינואר – לא רק ביחס לתובעים עצמם.
דקות לאחר פרסום ההחלטה, הממשל הגיש הודעת ערעור לבית המשפט הפדרלי לערעורים בוושינגטון, והביע ביקורת חריפה כלפי התערבות הרשות השופטת. דובר הבית הלבן, קוש דסאי, מסר: "הגירעון המסחרי הוא מצב חירום שהרס קהילות אמריקאיות, פגע בעובדים שלנו והחליש את בסיס התעשייה הביטחונית. זו אינה שאלה לשופטים אלא להנהגה נבחרת".
לפי הערכות, ערעור הממשל עשוי להגיע עד לבית המשפט העליון.
המכסים שהטיל טראמפ היו נדבך מרכזי באסטרטגיית הסחר שהציג מאז תחילת כהונתו, וכללו חיובים כלליים בגובה 10% על כלל היבוא, ולעיתים אף גבוהים יותר – במיוחד מול סין, גרמניה, קנדה ומקסיקו. מטרת המכסים, לפי הצהרות הנשיא, הייתה לצמצם את הגירעון המסחרי של ארצות הברית ולהחזיר ייצור תעשייתי לשטחה.
כעת, לאחר הפסיקה, מאבדים המכסים את מעמדם ככלי לחץ מיידי – והנשיא נדרש למצוא אלטרנטיבות דיפלומטיות או חקיקתיות כדי להמשיך במגעי סחר עם שותפות מרכזיות.
השווקים הפיננסיים הגיבו להחלטה בעליות. מדד הדולר התחזק מול האירו, היין והפרנק השווייצרי. שוקי המניות בארצות הברית ובאסיה רשמו עליות – בעיקר לאור התחזית להפחתת אי-הוודאות במסחר העולמי.
לפי הערכות בשוק, ביטול המכסים הגורפים צפוי להוזיל עלויות ליבואנים ולמתן את התנודתיות בתמחור סחורות.
הפסיקה התקבלה בעקבות שתי תביעות עיקריות – האחת מצד חמש חברות אמריקאיות קטנות, בהובלת ארגון Liberty Justice Center, שטענו כי המכסים יפגעו ביכולתן לייבא מוצרים, לנהל מלאי ולעמוד במחירים תחרותיים. השנייה הוגשה על ידי 12 מדינות בארצות הברית, בטענה כי פעולת הנשיא נעשתה תוך עקיפת סמכות חוקתית.
בין התובעות: יבואנית יין ומשקאות מניו יורק, יצרנית ערכות חינוכיות מווירג'יניה, ויבואנים נוספים מתחום הצעצועים, כלי הנגינה והציוד הלימודי.
התובע הכללי של מדינת אורגון, דן רייפילד, מסר: "המכסים היו לא חוקיים, הרסניים לכלכלה ונעשו מתוך גחמה פוליטית. הפסיקה מחזירה את המשילות למסגרת החוקתית".
הפסיקה אינה חלה על מכסים שהוטלו לפי חוקי סחר אחרים, כמו סעיף 232 שמאפשר הטלת מכסים מטעמי ביטחון לאומי (למשל על פלדה ואלומיניום) או סעיף 301 הנוגע להפרות קניין רוחני מצד מדינות אחרות. עם זאת, היכולת של טראמפ להטיל מכסים כלליים, גורפים ומיידיים – הצטמצמה משמעותית כעת.
בנוסף לתיק הנוכחי, ממתינים להכרעה לפחות חמישה תיקים משפטיים נוספים בנוגע למכסי המגן – חלקם עשויים להיות מושפעים מפסיקה זו.
