בג"ץ קבע: קוקה קולה ישראל תשלם קנס של כ-30 מיליון שקל

בית המשפט העליון פסק שהחברה המרכזית "ניצלה לרעה את מעמדה המונופוליסטי" • בדצמבר 2019 קבעה הממונה על התחרות שהחברה גם הפרה צו מוסכם, הוראות ותנאים שניתנו לה בעבר
מפעל קוקה קולה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

מפעל קוקה קולה | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בית המשפט העליון נתן בחמישי האחרון את פסק-דינו בחלקים הנותרים של ערעור שהגישה החברה המרכזית למשקאות קלים – מפיצת מוצרי "קוקה קולה" בישראל. זאת, לאחר שהחברה המרכזית משכה עוד קודם לכן את מרבית הערעור שהגישה לאור הערות השופטים בדיון בספטמבר. סכומו הסופי של העיצום הכספי שהוטל על החברה המרכזית בפרשה עומד על כ-30 מיליון שקל, כך נמסר היום (שלישי) מרשות התחרות.

בדצמבר 2019 קבעה הממונה על התחרות שהחברה המרכזית ניצלה לרעה את מעמדה כבעלת מונופולין וכן הפרה צו מוסכם, הוראות ותנאים שניתנו לה בעבר. קביעת הממונה התייחסה ל-6 פרשיות שונות, והממונה הטילה על החברה המרכזית עיצום כספי בסך כולל של כ-39 מיליון שקל. החברה המרכזית עררה לבית הדין לתחרות, אשר דחה את מרבית טענות החברה והעמיד את סכום העיצום הכספי על כ-36 מיליון שקל.

החברה המרכזית עררה לבית-המשפט העליון על פסק דינו של בית הדין לתחרות. לאחר הדיון, ולאור הערות שהעירו השופטים במהלך הדיון, הודיעה החברה שהיא מושכת את מרבית טענותיה בערעור.

מיכל כהן, ראש רשות התחרות | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
מיכל כהן, ראש רשות התחרות | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

הפרשיות שלגביהן משכה החברה המרכזית את הערעור כוללות מספר מקרים של הוצאת מקררים של חברות מתחרות מנקודות קמעוניות, מדיניות של הוצאת מכשירי נסטי של חברת אסם מנקודות קמעוניות, מספר הסכמות בלעדיות עם קמעונאים ושימוש בסטנדרט הנחות שקשר בין הנחות על מוצרי קוקה-קולה לבין רכישת מי נביעות.

לפיכך, נותרו לאחר מכן לדיון שתי פרשיות בלבד: שימוש בסעיף הסכם שאיים על לקוחות בביטול ההסכם במקרה שהלקוח יעביר חלק מרכישותיו לחברה מתחרה וכן מדיניות החברה המרכזית נגד יבוא מקביל. נותר לדיון גם ערעור שהגישה הממונה על קבלת חלק מטענות החברה המרכזית בנושא יבוא מקביל על-ידי בית הדין לתחרות.

משאית קוקה קולה | צילום: שאטרסטוק
משאית קוקה קולה | צילום: שאטרסטוק

בפסק-דינו חמישי האחרון דחה בית המשפט העליון את ערעור החברה המרכזית בנוגע לסעיף בהסכם שאיים על הלקוחות וקבע בין השאר כי הכללת הסעיף בהסכמי הסחר של החברה המרכזית היוותה ניצול לרעה של מעמדה. בכך נסמך בית-המשפט על לשון הסעיף בהסכם, על מקרים קונקרטיים שבהם עשו אנשי החברה המרכזית שימוש בסעיף כדי לאיים על לקוחות וכן על עדות של מנהל בכיר בחברה המרכזית.

באשר למדיניות החברה המרכזית נגד יבוא מקביל של מוצריה, קיבל בית המשפט את ערעור החברה המרכזית ודחה ערעור שהגישה הממונה באותו נושא. זאת מפני שבתקופה הרלוונטית ממילא לא היה יבוא מקביל חוקי של מוצרי החברה המרכזית.

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
1 תגובה
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
ג'ון קונטה
ג'ון קונטה
10 שעות לפני

זה בדיוק הבעיה אצלכם באירן יש מחליף נשארים חסרי חוליות במוח 3000שנה אתם מנסים להשמיד ולהרוס מתי תבינו אתם צריכים ללכת לעבוד ולפרנס משפחה מה אתם רק יודעים להגיד חורש זבזיד גראממה הרי הרי הרי ברי
אם היה בכם טיפה טיפה כבוד היתם יוצאים מהמנהרות ומחבואים שלכם ונלחמים כמו גברים הבעיה אתם בשבשבאיזן
הבן שלי שואל מה זה המילה הזאת
" כפתור ללא חוט "
​אני רק נלחם עבור עצמי

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות