מצר הורמוז: למה נתיב צר חשוב כל כך לסחר העולמי?

​​​​​​לאחר שהתחילו תקיפות ישראל וארה"ב על איראן בסוף השבוע, תשומת הלב הייתה על מצר הורמוז – נתיב מעבר קריטי לסחורות ימיות, אשר טהרן איימה שוב שוב לסגור. היכן ממוקם המצר ומדוע הוא כל כך חשוב לכלכלה העולמית? כל התשובות לשאלות.

מהו מצר הורמוז?

מדובר בנתיב המקשר בין מפרץ עומאן שבאוקיינוס ההודי לבין המפרץ הפרסי. בחוף הצפוני שלו שוכנת איראן ובחוף הדרומי חצי האי מוסנדאם, המשותף לאיחוד האמירויות הערביות ולמחוז מוסנדאם, מובלעת של עומאן. אורכו של המצר הוא כ-167 ק"מ  ורוחבו נע בין 97 ק"מ ל-39 ק"מ.

אילו סחורות עוברות דרכו?

כ-20% מצריכת הנפט העולמית וכ-20% מאספקת הגז העולמית עוברות דרך מצר הורמוז, מה שהופך אותו לעורק קריטי למסחר האנרגיה הבינלאומי. כ-13 מיליון חביות נפט ביום חוצות את המצר, השווות לכ-31% מכלל זרימת הנפט הימית.

דרך המצר עוברות גם סחורות נוספות: כמחצית מהסחר הימי העולמי של גופרית – כ-20 מיליון טון בשנה, כ-22% מהאלומיניום המזוקק העולמי המיוצר במזרח התיכון ושליש מנפחי הדשנים הנסחרים בעולם. בסך הכל, כ-3,000 ספינות מפליגות דרך המצר מדי חודש.

גם ענקיות המשלוחים המקוונים בסין נפגעים ופלטפורמות הזהירו מפני זמני אספקה ארוכים יותר למזר התיכון. טמו מעריכה כיום זמני אספקה ​​של עד 20 יום, בהשוואה לכ-15 ימים בעבר. כמו כן, שיין הרחיבה את חלון המשלוחים לשמונה עד עשרה ימים, מחמישה לשמונה, על פי נתוני 17Track. במקביל, חלק מהפריטים באתר אמזון מציגים חלונות אספקה ​​של 45 ימים, כ-10 ימים יותר מאשר טרם המתקפה.

איראן סגרה את המצר?

איראן איימה פעמים רבות לסגור את מצר הורמוז, גם לא במלחמת איראן-עיראק וכאשר השיתו עליה סנקציות חריפות. אך בכל אותם פעמים שאיראן איימה היא לא יישמה את האיום, גם מכיוון שהיא עצמה מעבירה את הנפט שלה באמצעות הנתיב וגם בגלל שאין להאפשרות אמיתית לסגור את המיצרים לאורך זמן.

לאחר תחילת מבצע "שאגת הארי", משמרות המהפכה בטהרן איימו כי יפגעו בכל ספינה שתעבור, מה שגרם לזינוק בעלויות לביטוח למכולות ומטענים. אך לא ברור בדיוק כיצד איראן מתכננת לסגור את המיצר, אך לדברי מומחים, אחת הדרכים היעילות ביותר עבורם לעשות זאת תהיה הנחת מוקשים באמצעות סירות תקיפה מהירות וצוללות.

נכון לעכשיו, מעל 3,000 כלי שיט תקועים בנמלים במפרץ הפרסי וממתינים שיוכלו לעבור, כך עולה מנתוני חברת המחקר Clarksons Research. חברת המכולות הגדולה MSC Mediterranean Shipping עצרה את הזמנות המטען למזרח התיכון, בעוד שהאפאג-לויד ו-AP Moller-Maersk A/S השעו את כל המעברים במצר.

ביום שלישי הודיע ​​הנשיא טראמפ כי ממשלת ארה"ב תספק ליווי ימי להגנה על מכליות – כפי שעשתה בעבר – ובנוסף, כי תאגיד מימון הפיתוח של המדינה יספק סיטוח סיכונים פוליטיים. אך חלק מהמומחים סקפטיים האם זה יספיק כדי לשדל מספר רב של ספינות לחזור דרך המצר.

כיצד סגירת המצר פוגעת בכלכלה? 

לסגירת המיצר יש השפעות הרסניות על התעשייה: שרשראות האספקה ​​הגלובליות נפגעות, וכך עולה את הסיכון לעליית מחירים ומחסור במוצרים.

סגירת נתיב הספנות החיוני תפגע גם במדינות המפרץ, כמו ערב הסעודית, שכלכלותיהן תלויות במידה רבה בייצוא אנרגיה. למשל, עיראק, יצרנית נפט גדולה, נאלצת להפסיק את הייצור בכמה משדות הנפט הגדולים ביותר שלה, משום שאין לה אפשרות לייצא אותו דרך מיצר הורמוז.

איראן, לשם השוואה, מייצאת כ-1.7 מיליון חביות ביום, לפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה. טהרן ייצאה נפט בשווי 67 מיליארד דולר בשנה הפיננסית שהסתיימה במרץ 2025 – הכנסות הנפט הגבוהות ביותר שלה בעשור האחרון – על פי הערכות הבנק המרכזי של איראן.

לכן, כל פגיעה בזרימת המכליות דרך המצר עלולה להשפיע באופן מיידי על מחירי הנפט והגז, על שוקי ההון ועל הכלכלות התלויות בייבוא אנרגיה מהמפרץ.

האם יש דרכים חלופיות? 

האיום המתמשך של סגירת מיצרי הורמוז הניע, לאורך השנים, מדינות המייצאות נפט באזור המפרץ לפתח נתיבי יצוא חלופיים. על פי נתוני EIA, ערב הסעודית מפעילה צינור באורך 1,200 ק"מ המסוגל להעביר עד 5 מיליון חביות נפט גולמי ביום. בעבר היא גם שינתה את ייעודה הזמני של צינור גז טבעי לנשיאת נפט גולמי.

איחוד האמירויות הערביות חיבר את שדות הנפט הפנימיים שלה לנמל פוג'יירה במפרץ עומאן באמצעות צינור בעל קיבולת יומית של לפחות 1.5 מיליון חביות.

ניתן יהיה להסיט נפט לאורך התשתית החלופית כדי לעקוף את מצר הורמוז, אך רויטרס מדווחת כי הדבר יוביל לירידה באספקה ​​של בין 8 ל-10 מיליון חביות ליום.