הישג בחלל: הגשושית וויאג'ר 1 תגיע למרחק של יום-אור מכדור הארץ

כמעט 50 שנה אחרי שיגורה, החללית הוותיקה תשלים השבוע חציית 26 מיליארד ק"מ מעבר למערכת השמש • אחותה התאומה, וויאג'ר 2, צפויה להגיע לנקודה הזו בעוד תשע שנים

סוכנות החלל האמריקאית, נאס"א | צילום: שאטרסטוק

הגשושית וויאג'ר 1 (Voyager 1) של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א, שכבר מחזיקה בתואר העצם מעשה ידי אדם הרחוק ביותר מכדור הארץ, ניצבת על סף הישג הנדסי ומדעי יוצא דופן.

ביום רביעי הקרוב, בשעה 12:16 בצהריים (שעון ישראל), תשלים הגשושית חציית מרחק של יום-אור שלם מכדור הארץ המרחק שאותו עוברת קרן אור ב-24 שעות, והמסתכם בכ-26 מיליארד קילומטרים (16 מיליארד מיילים).

וויאג'ר 1, ששוגרה לחלל בשנת 1977 ויצאה מגבולות מערכת השמש אל החלל הבין-כוכבי בשנת 2012, עושה את דרכה במהירות מסחררת של כ-61,000 קמ"ש.

הישג הנדסי מתמשך בן כמעט יובל

"אני רואה בכך אבן דרך הנדסית, המציינת את אריכות הימים המדהימה של וויאג'ר 1 – וכן הישג הנדסי ביכולת לתקשר איתה ממרחק כזה", מסר האסטרופיזיקאי אלן קאמינגס לרויטרס, חוקר בכיר במעבדת קרינת החלל במכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech), המלווה את תוכנית וויאג'ר מאז 1973.

בעוד שמרחקים קוסמיים נמדדים לרוב בשנות-אור (המרחק שעובר פוטון בשנה אחת, כ-9.5 טריליון קילומטרים, כפי שנמדד המרחק למערכת הכוכבים הקרובה אלפא קנטאורי העומד על 4.24 שנות-אור), ההגעה למרחק של יום-אור שלם מדגישה את ההתמדה והעמידות של הטכנולוגיה שפותחה לפני כחמישה עשורים.

התאומות שחקרו את מערכת השמש החיצונית

וויאג'ר 1 והגשושית התאומה שלה, וויאג'ר 2, שוגרו לפני 49 שנים במטרה לחקור את כוכבי הלכת החיצוניים של מערכת השמש.

וויאג'ר 1 שוגרה ב-5 בספטמבר 1977 מקייפ קנוורל שבפלורידה, 16 ימים לאחר שיגורה של וויאג'ר 2, אך עקפה את תאומתה בתוך חודשים ספורים. במהלך מסעה חשפה הגשושית מידע רב על צדק ושבתאי היא גילתה טבעת דקה סביב צדק ושניים מירחיו, תבה ומטיס, ובהמשך זיהתה חמישה ירחים חדשים וטבעת נוספת סביב שבתאי.

כדור הארץ מהחלל החיצון | צילום: שאטרסטוק

וויאג'ר 2 פנתה למסלול שונה כדי לבקר באורנוס ובנפטון, ונכנסה לחלל הבין-כוכבי בשנת 2018. על פי הערכות הצוות המדעי, היא צפויה להגיע למרחק של יום-אור מכדור הארץ בעוד תשע שנים, בנובמבר 2035.

מאז שוויאג'ר 1 חצתה את ההליוספירה הבועה המגנטית המגנה שמייצרת השמש היא מספקת למדענים נתונים חסרי תקדים על קרניים קוסמיות גלקטיות באנרגיות נמוכות, תופעה שלא ניתן למדוד מתוך מערכת השמש בשל השפעת רוח השמש.

מערכת השמש, וכוכבי הלכת | צילום: שאטרסטוק

מלבד המכשור המדעי, שתי הגשושיות נושאות עמן את "תקליט הזהב" דיסק נחושת מצופה זהב בקוטר 30.5 סנטימטרים, שנועד להציג את תרבות כדור הארץ בפני ציוויליזציות חוצניות.

התקליט כולל צלילים ומוזיקה, בהם יצירות של בטהובן, שירי רוק של צ'אק ברי ומוזיקה אבוריג'ינית, לצד ברכות שלום ב-55 שפות והוראות ניווט למיקומו של כדור הארץ.