האינפלציה בישראל מדאיגה – אסור להפחית את הריבית

האינפלציה עדיין גבוהה, שוק העבודה הדוק ויש אי-יציבות גיאופוליטית • הורדת ריבית מוקדמת עלולה להחליש את השקל ולהגביר את הלחצים האינפלציוניים | דעה
מרדכי הרוש | צילום: יונתן בן חיים

מרדכי הרוש | צילום: יונתן בן חיים

הציפיות להורדת ריבית בארה"ב וקולם של בעלי עסקים בישראל הקוראים להקלה מוניטרית, יוצרים לחץ גובר על בנק ישראל. אולם, מבט מעמיק על מצב הכלכלה הישראלית מצביע על כך שהתנאים עדיין אינם בשלים להפחתה משמעותית בריבית. צעד מוקדם מדי עלול לסכן את יציבות המחירים והמשק כולו.

האינפלציה, חרף ירידות נקודתיות בחודשים האחרונים, עדיין חורגת מהיעד של 1-3 אחוזים שהציב בנק ישראל. מדאיגה במיוחד היא האינפלציה הבסיסית, המנטרלת את תנודות מחירי האנרגיה והמזון, אשר מעידה על לחצים אינפלציוניים מבניים עמוקים יותר. העלייה במחירי השירותים, למשל, מלמדת על לחצי ביקוש מתמשכים ועל קושי בהורדת האינפלציה לרמות הרצויות.

מחקרים רבים מדגישים כי הורדת אינפלציה היא תהליך ממושך הדורש עקביות ונחישות במדיניות מוניטרית מרסנת. מחקר מקיף של הבנק העולמי, שבחן עשרות מקרים של דיסאינפלציה במדינות מפותחות, מצא כי בממוצע נדרשו כשלוש שנים של ריבית ריאלית חיובית כדי להחזיר את האינפלציה ליעד. ניסיון העבר מלמד שנסיונות להוריד ריבית בטרם עת הובילו לא אחת להתפרצות מחודשת של האינפלציה, שאילצה את הבנקים המרכזיים לחזור ולהעלות את הריבית.

הניסיון הבינלאומי מלמד גם כי משקים קטנים ופתוחים, כמו ישראל, פגיעים במיוחד לזעזועים בשערי החליפין. הורדת ריבית מוקדמת עלולה להוביל לפיחות בשקל, שיתורגם לייקור היבוא וללחצים אינפלציוניים נוספים. קרן המטבע הבינלאומית מדגישה את הסיכון הזה במיוחד, וממליצה על מדיניות זהירה במיוחד במשקים כאלה.

גם מצב שוק העבודה בישראל אינו מאפשר הקלה מוניטרית. שיעור האבטלה נמוך מאוד, והשכר ממשיך לעלות בקצב מהיר, מצב היוצר לחצי שכר שעלולים להזין ספירלת שכר-מחירים. הורדת ריבית בתנאים אלו עלולה להגביר את הביקושים ולהקשות עוד יותר על הורדת האינפלציה.

לכך יש להוסיף את חוסר היציבות הגיאופוליטי המאפיין את האזור. המלחמה המתמשכת והמתיחות האזורית מייצרות אי-ודאות משמעותית. הורדת ריבית במצב כזה עלולה להחליש את השקל ולהגביר את הלחצים האינפלציוניים. יתרה מכך, המשק הישראלי זקוק ליציבות מוניטרית דווקא בתקופה זו של חוסר ודאות.

גם שוק הנדל"ן, למרות ההאטה, טרם התייצב. המחירים עדיין גבוהים משמעותית ביחס להכנסות משקי הבית, והורדת ריבית מוקדמת מדי עלולה לחדש את המגמות הספקולטיביות בשוק הדיור ולהרחיק עוד יותר את חלום הדירה מזוגות צעירים.

לבסוף, גם אם הפד יתחיל בהורדת ריבית, ישראל צריכה לשמור על פער ריביות חיובי כדי לתמוך ביציבות השקל. הורדת ריבית מהירה מדי עלולה להוביל לפיחות חד בשקל, שיתורגם ללחצים אינפלציוניים נוספים.

לסיכום, בעוד שהורדת ריבית עשויה להקל על הסקטור העסקי בטווח הקצר, היא טומנת בחובה סיכונים משמעותיים ליציבות המחירים והפיננסית במשק. הניסיון מלמד כי סבלנות ונחישות הן מפתח להצלחה במאבק באינפלציה. על בנק ישראל להמשיך במדיניות הזהירה ולהמתין עד שיראה סימנים ברורים יותר להתמתנות האינפלציה ולייצוב המערכת הכלכלית. רק אז יהיה נכון לשקול הורדת ריבית משמעותית.

הכותב הוא שותף מייסד ומנכ״ל פלקון קפיטל

שתפו כתבה זו: