הדרת נשים מהשירות הציבורי: מדיניות רשמית, לא תקלה

בג"ץ קבע כי יש להבטיח ייצוג הולם לנשים בשירות הציבורי, אך ממשלת ישראל ממשיכה להתעלם מהחוק • הדרת נשים מהנהגה היא לא רק כשל חברתי – אלא כישלון ניהולי ממדרגה ראשונה | דעה

רגינה אונגר | צילום: יחצ

שוב אנו נאלצות לעמוד משתאות מול החלטות ממשלת ישראל, אשר מתעקשת להתעלם מהוראות החוק לייצוג הולם לנשים בתפקידי מפתח. רק לפני חודשים ספורים, בפברואר 2025, קבע בג"ץ כי נשים כמעט ואינן זוכות לייצוג בשכבת הניהול הבכירה בשירות הציבורי, וכי על המדינה לפעול באופן אקטיבי לשינוי המצב. קביעה זו מתיישבת עם ההכרה העולמית בכך שגיוון מגדרי תורם להצלחתם של ארגונים – אך בישראל של היום, נדמה כי ההיגיון, החוק והערכים נדחקים מפני מינויי גברים בלבד.

בישראל של שנת 2025, מדינה המתיימרת להיות דמוקרטית ומתקדמת, נראה כי לא נמצאה אף אישה אחת שראויה לאמון. דבר זה מקומם במיוחד נוכח העובדה שיש נשים רבות, מוכשרות ומנוסות, לרבות למעלה מ-700 חברות בפורום הדירקטוריות, שיכולות למלא תפקידי הנהגה בכירה בהצלחה רבה.

החלטת בג"ץ הצביעה על כשל ממשלתי ברור: המדינה אינה מקיימת את חובתה החוקית לייצוג הולם. כשבמשרדי הממשלה מכהנת מנכ"לית אחת בלבד, וכשבתשובתה לעתירה טוענת המדינה כי תפקידי אמון דורשים "יחסי אמון מיוחדים בין השר למנכ"ל" – המסר ברור ומטריד. אמון יש, אך רק כלפי גברים.
השופטים לא הסתפקו בקביעה משפטית. הם התריעו כי אם לא יחול שינוי משמעותי, בעוד עשור נישאר עם אותה מציאות עגומה של הדרה מגדרית.

הדרת נשים איננה תקלה נקודתית – זוהי מדיניות מתמשכת, שגובלת בזלזול בחוק ובהיגיון בסיסי של ניהול תקין. הכנסת, לצערנו, לא מהווה משקל נגד למגמה הזו: רק לפני ימים אחדים הפילה הצעת חוק לקידום ייצוג נשים בדירקטוריונים, על אף עדויות מחקריות חוזרות ונשנות לכך שגיוון מגדרי תורם לשיפור הביצועים, תהליכי קבלת ההחלטות ויציבות כלכלית. כל מנכ"ל או דירקטור מקצועי מודע לכך – אך נדמה שבממשלה הנוכחית הנתונים לא מעניינים.

בתוך כך, אי אפשר להתעלם מהתרומה האדירה של נשים בתקופת מלחמת חרבות ברזל. הן הובילו קהילות, ניהלו סיוע, תפקדו בחזית ובעורף, והוכיחו הלכה למעשה מהי הנהגה נשית בזמן משבר. אך דווקא כעת, כשהיה מצופה להכיר ביכולות אלה ולשקף זאת גם בשולחן קבלת ההחלטות – הממשלה בוחרת להשאיר את הדלת סגורה.

מדינה שבוחרת להדיר נשים מהנהגה אינה רק מפרה את החוק – היא גם פוגעת בעצמה. היא מוותרת על פוטנציאל מנהיגותי, אינטלקטואלי וניהולי מן השורה הראשונה. זהו לא רק עוול חברתי – זהו כישלון ניהולי שיחזור אליה כבומרנג.
הגיע הזמן להפנים: ייצוג מגדרי איננו חסד או מותרות – אלא חובה מוסרית, ערכית, חוקית וכלכלית. ממשלה שמדירה נשים היום תמצא את עצמה בעתיד מתמודדת עם מציאות קשה בהרבה, תוצאה של סדרי עדיפויות פגומים. הגיע הזמן לשנות מסלול. עכשיו, ולא מחר.

הכותבת היא יו"ר פורום הדירקטוריות באיגוד הדירקטורים ויו"ר קבוצת חמת

שתפו כתבה זו:

guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות