7 באוקטובר 2023 היה רגע של זעזוע עמוק בתולדות מדינת ישראל – לא רק ביטחונית, אלא גם תעשייתית. המציאות שנחשפה מול עינינו מחייבת חשיבה אסטרטגית מחודשת. יותר מתמיד, ברור שהאיום על ביטחונה של המדינה לא נמצא רק בגבולות – אלא גם על פסי הייצור, במפעלים, ובשרשרת האספקה. עצמאות צבאית אינה שלמה ללא עצמאות תעשייתית.
מלחמת "חרבות ברזל" חשפה את השבר – אסור לנו להמשיך ולהסתמך על הבטחות חסרות כיסוי או על סיוע חיצוני, מתוך תקווה שהעולם תמיד יתייצב לצידנו. ההנחות האלה קרסו תחת כובד המציאות: עיכובים באספקת ציוד, סנקציות לא רשמיות, ורגולציות חונקות. מי שחושב שזה מצב חדש – טועה. ההיסטוריה הישראלית כבר הוכיחה שלא ניתן לבנות ביטחון לאומי על אמון באחרים.
אמברגו הנשק הצרפתי בשנות ה־60 כפה על ישראל לפתח תעשייה ביטחונית עצמאית במהירות ובאיכות גבוהה. זו הייתה שעתה הגדולה של העצמאות התעשייתית. אך כיום, שישה עשורים אחרי, אנחנו ניצבים בפני תהליך דומה אך מתוחכם יותר – סנקציות שקטות, הדרה מתערוכות, וחסמים סמויים. זהו לא רק קושי טכני – אלא איום אסטרטגי.
הייצור מחוץ לישראל פוגע פעמיים: גם בביטחון וגם בכלכלה. מפעלים נחלשים, עובדים פורשים, והידע המקצועי נעלם. הפגיעה הגדולה ביותר מורגשת דווקא בפריפריה – שם שוכנות רבות מהתעשיות הביטחוניות ומהן ניזון גם שוק העבודה המקומי. תהליך ההפקרה הזה מוביל למעגל של דעיכה: צמצום יכולות מייצר תלות בחו"ל, שמובילה להמשך החלשת הייצור המקומי.
לצד זאת, קיימת הזדמנות אדירה. לא כל צעיר בישראל שואף להייטק – רבים מחפשים מקצוע יציב, משמעותי ובעל ערך. תעשייה ביטחונית יכולה להציע בדיוק את זה: קריירה ארוכת טווח בתחומים כמו הנדסה, טכנולוגיה, ייצור, בקרת איכות ולוגיסטיקה. מדובר לא רק בעתיד תעסוקתי – אלא גם בחוסן לאומי.
כדי לשנות כיוון, יש צורך בצעדים ממשיים וברורים: הכרה ממשלתית בתעשייה הביטחונית כתשתית לאומית קריטית; תקצוב משמעותי; רגולציה אפקטיבית; מנגנוני חסימה ליבוא ציוד שניתן לייצר בישראל; העדפה ברורה לתוצרת מקומית במכרזים; ותכניות חינוך מקצועי-טכנולוגי שיכינו את דור העתיד. על המדינה גם להחיל חוק עידוד השקעות בתעשייה הביטחונית, בדומה לחוק עידוד השקעות הון.
התעשייה הביטחונית אינה עוד מגזר כלכלי – היא נדבך חיוני בהרתעה הלאומית של ישראל. הפער בין הפוטנציאל לבין המימוש בפועל זועק לשמיים. לנו יש את הידע, את האנשים ואת היכולות. מה שחסר – זו מדיניות ברורה והחלטה נחושה.
אם לא נפעל כעת, נמצא את עצמנו בעתיד עם מערכות נשק מרשימות – אך בלי הכלים והאנשים הנחוצים לייצור, לתחזוקה או לשדרוג. העצמאות התעשייתית איננה מותרות – היא ביטוח החיים של מדינת ישראל.
הכותב הוא מנכ"ל תאת ישראל
