ישראל הייתה בין הראשונות בעולם שהבינו את הפוטנציאל הרפואי של הקנאביס. כבר בשנת 1996, יחד עם קליפורניה, העניקה המדינה לגיטימציה לשימוש רפואי בצמח. עשרות אלפי חולים מאז נהנו משיפור ניכר באיכות חייהם: הפחתה בכאבים, הפחתת השימוש באופיאטים, תפקוד יומיומי משופר ולעיתים אף הארכת חיים. למרות שהמדע עדיין לא חשף את מלוא מנגנוני הפעולה של הקנאביס, המציאות בשטח לא השאירה מקום לספק.
אולם ב-2016 נכנסה לתוקפה רפורמת ה"מדיקליזציה" של משרד הבריאות — רפורמה שבמקום לשפר את ההישגים הקליניים, הפכה למפגן של כישלון ניהולי חריף. תחת רגולציה חדשה ומכבידה, הפכה המערכת למסורבלת, יקרה וחסרת ודאות עבור כלל השחקנים: חולים, רופאים, יצרנים, תעשיינים ומשקיעים. מצד אחד, ישראל הפכה למעצמה עולמית עם מעל 120 אלף רישיונות טיפול פעילים בחודש ודרישה קבועה לכ-6 טון קנאביס רפואי. מצד שני, אושרו ייבוא וגידול בהיקפים של פי שלושה מהביקוש בפועל, מה שגרם להצפה, ירידת מחירים חדה, תחרות אגרסיבית, ואי יציבות חמורה שמאיימת לקרוס את כל הענף.
במציאות הנוכחית, חולים אינם יודעים אם יוכלו להמשיך לקבל את המוצרים המתאימים להם, ורציפות הטיפול נמצאת בסכנה. יצרנים נאלצים להתפשר על איכות בניסיון לשרוד, והאמון של הציבור במערכת נשחק במהירות. המדינה ניסתה, ברגע האחרון, להטיל מס על ייבוא קנאביס רפואי כדי להגן על השוק המקומי — אך התקפלה תחת לחץ ציבורי, מהלך שמדגים שוב את חוסר היציבות וחוסר המדיניות המכוונת, תוך התעלמות משיקולים רפואיים ונתונים מקצועיים, כביכול מתוך שיקולים פוליטיים קצרי טווח.
קנאביס רפואי איננו עוד מוצר מדף רגיל — מדובר בתרופה לכל דבר ועניין, וכך הוא נתפס במדינות המובילות בתחום. נדרשת רגולציה אחראית, ממוקדת ומותאמת, רגולציה ששמה את החולים במרכז, שומרת על איכות, יציבות ואמון במערכת. כל עוד המצב הנוכחי יישאר על כנו, ישראל תמשיך להחמיץ הזדמנות יוצאת דופן להוביל ענף רפואי, חקלאי וכלכלי בעל פוטנציאל בינלאומי עצום.
הכותב הינו מנכ"ל ובעלים לשעבר של חברת הקנאביס הרפואי יוניבו
