מי שהגיע בשבועות האחרונים לצפון הארץ ראה לנגד עיניו יישובים שמתקשים להתאושש מתקופת המלחמה. עסקים וחנויות רחוב שעדיין סגורים, תשתיות פיזיות, רכוש ציבורי ופרטי שעדיין ניכרים בהם נזקי הרקטות והכטב"מים, מרכזי קניות שוממים, ובתי ספר שלא הומים בילדים ונוער, כי חלק ניכר מהתושבים עדיין לא חזרו לערים, למושבים ולקיבוצים.
ממש בימים אלו אנחנו מציינים כבר חצי שנה לתחילת הפסקת האש בלבנון. מדובר בפרק זמן משמעותי שבו המדינה הייתה חייבת להחזיר את הצפון חזרה למסלול של חיים, להפוך אותו ממקום נטוש של הרס למקום פורח ושוקק חיים. אבל, את תנופת השיקום לא רואים במנרה ואביבים, אלא דווקא במארון א-ראס וכילא.
בשבוע שעבר פגשתי, בצפון, מספר ראשי רשויות מהאזור – ראשי הערים של טבריה וכרמיאל, וראשי המועצות של עמק הירדן, מג'דל שאמס, וחצור הגלילית. כולם נפגעו באופן ישיר או עקיף מהמלחמה. הקהילות שהם מנהיגים ומובילים עדיין רחוקות מלהשתקם, הכלכלה אצלם מקרטעת, והעסקים המקומיים ביישובים שלהם מתקשים לשרוד. הם אומרים שכולם מתוסכלים הרבה יותר מההזנחה של הממשלה את האזור אחרי הפסקת האש, מאשר בזמן המלחמה. ראשי הרשויות מבקשים שהציבור הישראלי יסייע להם להתניע מחדש את הכלכלה בצפון. שהישראלים יבואו לחופשה קצרה, ימלאו את המלונות וחדרי האירוח, יגיעו למסעדות, יוציאו כסף על אטרקציות תיירותיות, יבקרו ביקבים, יגיעו לקטיף דובדבנים, ועוד דברים שהיינו רגילים לעשות לפני המלחמה.
האחריות להתניע מחדש את הגליל המערבי, הכנרת, הגליל העליון והגולן לא נמצאת רק על הכתפיים הצנומות של הישראלי הממוצע, שגם ככה שורד את חייו תחת יוקר המחייה שהולך ומאמיר, מג'נגל בין סבב מילואים אחד למשנהו, ועדיין נמצא במלחמה שכבר נמצאת עמוק בחודש ה-20 שלה. האחריות נמצאת במגרש של הממשלה.
יש לא מעט משרדי ממשלה שאמורים לטפל בסוגיית שיקום הצפון ופריחתו המחודשת – משרד האוצר, משרד הנגב והגליל, משרד השיכון, משרד הביטחון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד לשוויון חברתי, משרד התיירות וגם השר האחראי על שיקום הצפון. בכל המשרדים הללו קיימת גם פקידות בכירה, בעלת ניסיון וידע. הציפייה היא שהממשלה תעשה יותר. הרבה יותר. על מנת לשקם את הכלכלה בצפון, הממשלה צריכה לעודד את הציבור להגיע אליו. במציאות שבה משפחה ממוצעת בישראל נאבקת ביוקר המחייה שהיא פוגשת בסופר, עצם היציאה לחופשה הופכת לעניין מורכב וכמעט בלתי אפשרי. בדיוק בנקודה הזו, הממשלה חייבת להפוך את אזור הצפון לאטרקטיבי עבור המשפחה הישראלית הממוצעת.
לפני פחות משבועיים נפל טיל מתימן בנתב"ג מה שגרר אחריו גל ביטולי טיסות, שעדיין נמשך, מצד רוב החברות הבינלאומיות המפעילות קווים לישראל. רבבות ישראלים שרצו לצאת לחופשת אביב מצאו עצמם מקורקעים. לממשלה נפתחה הזדמנות להרים את הכפפה ולהציע לישראלים הללו לצאת לחופשה בצפון, אבל היא לא עשתה דבר ואולי פספסה שוב.
לקראת הקיץ ותקופת החופש הגדול, ולאחר מכן חגי תשרי, ועל מנת להתניע מחדש את הכלכלה בצפון, הממשלה תהיה חייבת למצוא מקורות כספיים שיציעו לציבור הרחב לצאת לחופשה בצפון במחירים אטרקטיביים. הגברת תיירות הפנים לצפון תאפשר את השיקום וגם את חזרת החיים ביישובים. מבחינת הממשלה, מדובר בהשקעה שתחזור לקופת המדינה כמעט באופן מיידי מכיוון שהציבור הישראלי יצרוך בישראל ולא בחו"ל. בסופו של דבר, יש גבול ליכולות של המגזר הפרטי, הפילנתרופי או הרשויות המקומיות לבצע מהלך פורץ דרך שכזה, ולכן הצפון עדיין מחכה לממשלה.
הכותב: נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל
