יום הגיוון הבינלאומי, המצוין ב-21 במאי, מזמן לנו הזדמנות לבחון את הקשר המהותי בין גיוון והכללה לבין החוסן הכלכלי והחברתי של ישראל. בתקופה של מציאות מורכבת ואתגרים רב מערכתיים, ערכים אלה אינם רק צורך חברתי, אלא נכס אסטרטגי למשק הישראלי.
הנתונים העולמיים מדברים בעד עצמם. מחקרים גלובליים מצביעים על כך שארגונים מגוונים מציגים ביצועים פיננסיים משופרים, שיעורי חדשנות גבוהים יותר, וכושר התאוששות משופר בעתות משבר. זו אינה קורלציה מקרית, אלא תוצאה ישירה של שילוב נקודות מבט מגוונות בתהליכי קבלת החלטות.
בבחינת המגמות במגזר העסקי הישראלי, ניכרת התקדמות מעודדת בשנים האחרונות. דוחות האחריות התאגידית משקפים מגמת עלייה בייצוג אוכלוסיות מגוונות, אולם הפוטנציאל הגלום בהכלה מלאה עדיין רחוק ממיצוי. הפסיפס האנושי בישראל – על שלל קהילותיו, תרבויותיו ויכולותיו, מהווה מאגר כישרונות אדיר שטרם נוצל במלואו.
כמומחה לאחריות תאגידית, אני סבור שהמפתח טמון בהטמעה אסטרטגית של גיוון והכללה בליבת הפעילות העסקית. על חברות להימנע מיישום שטחי של "גיוון כמס שפתיים" ולאמץ גישה הוליסטית, החל מהדירקטוריון ועד לרצפת הייצור. הדבר מחייב מינוי אחראי לנושא ברמה הניהולית הבכירה, גיבוש יעדים מדידים, ושילוב "משקפי הכלה" בכל תהליכי קבלת ההחלטות.
מודל העבודה הרצוי כולל חמישה מישורי פעולה מרכזיים: ראשית, תהליכי גיוס והעסקה מותאמים שיבטיחו הזדמנות שווה לכל אדם. שנית, התאמות תעסוקתיות שיאפשרו לכל עובד לממש את הפוטנציאל שלו. שלישית, יצירת מנגנוני דיאלוג, כגון שולחנות עגולים וקהילות עובדים (ERGs) , שיקדמו את הנושא "מלמטה למעלה". רביעית, הדרכות והכשרות שיספקו למנהלים את הכלים הנדרשים. חמישית, שילוב היקפי של גיוון בכל פעילויות החברה, לרבות שרשרת האספקה, אסטרטגיית השיווק ואירועי הרווחה.
כחלק מכתיבת ספרי החדש "אחריות תאגידית 2.0", מצאתי כי חברות שאימצו גישה זו נהנו מיתרונות משמעותיים: שיפור בשורת הרווח, הגדלת הנגישות לשווקים חדשים, חיזוק מותג המעסיק, ובעיקר – יצירת תרבות ארגונית מחבקת המניעה תחושת שייכות ומחויבות.
בנוף הישראלי הנוכחי, המאופיין בפיצול ובשסעים, יש לגיוון והכללה תפקיד מכריע הן ברמה העסקית והן ברמה החברתית. האחריות לבניית עתיד משותף וגשרים בין חלקי החברה מוטלת על כולנו – ממשלה, מגזר עסקי וחברה אזרחית. הבה נראה ביום הגיוון הזה לא רק הזדמנות לציין התקדמות, אלא קריאה לפעולה. גיוון אמיתי אינו מיזם צדדי או מחווה סימבולית, אלא אסטרטגיה עסקית פורצת דרך ותרומה משמעותית לחוסנה של החברה הישראלית. התועלת, כך מוכיחים המספרים, היא הדדית.
עברי ורבין הוא מנכ"ל Good Vision מקבוצת פאהן קנה GT ישראל ורועי עשת הוא מנהל מחלקת גיוון והכללה
נכון מאד