בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק פיצויים בסך של 600 אלף שקלים נגד עובד בכיר לשעבר וחברה מתחרה שגייסה אותו, בעקבות הפרת הסכם העסקה וגזל סודות מסחריים. מדובר באחד מפסקי הדין המשמעותיים שניתנו בשנים האחרונות בתחום ההגנה על מידע עסקי.
רז יורגנסון, לשעבר מנהל הפיתוח העסקי בחברת "מונשוט מרקטינג", עבד בה במשך כשנתיים. עם סיום עבודתו, הציג בפני הנהלת החברה מצג שלפיו בכוונתו לעבור לחברה העוסקת בתחום אחר – שיווק אפליקציות. בפועל, החל לעבוד בחברת "כולמינד בע"מ", אשר החלה מיד לאחר מכן לפעול בדיוק באותו תחום של חברת מונשוט – שיווק שותפים באינטרנט, ובעיקר שיווק אתרי דירוג בתחום ההימורים המקוונים.
יורגנסון, שהיה חשוף למידע רגיש הכולל תמחורים, שולי רווח, שיטות עבודה ונתוני ביצועים, פנה ללקוחות שהכיר במסגרת תפקידו והציע להם לעבור לכולמינד – שאף סיפקה לו מניות והגנה משפטית במקרה של תביעה. תוך זמן קצר, אתרי החברה המתחרה החלו להזכיר את אותם לקוחות, להשתמש באותן מילות חיפוש ואף להפעיל אתרי דירוג דומים מאוד במראה, מבנה ותוכן.
בית הדין, בהרכב השופטת אריאלה גילצר-כץ ונציגי ציבור, קבע כי יורגנסון הפר באופן יסודי את הסכם ההעסקה. זאת, לא רק בשל פנייה ללקוחותיה של "מונשוט מרקטינג", אלא גם מכיוון שמעשיו היוו גזל סודות מסחריים והפרת חובות תום הלב והאמון כלפי מעסיקתו לשעבר.
בית הדין הרחיב את אחריותה גם ל"כולמינד בע"מ", וקבע כי היא ידעה על קיומן של תנאי הסודיות ואי-התחרות בהסכם ההעסקה של יורגנסון עם "מונשוט מרקטינג". למרות זאת, "כולמינד" גייסה את יורגנסון ועודדה אותו להתקשר עם לקוחותיה של "מונשוט מרקטינג".
נקבע כי פעולה זו של "כולמינד" מהווה "עוולה נזיקית" (עבירה אזרחית) של התערבות של צד שלישי, במקרה זה, "כולמינד", שגרם ביודעין להפרת חוזה תקף בין יורגנסון לבין "מונשוט מרקטינג". בית הדין מצא כי קיים קשר סיבתי ישיר בין מעבר יורגנסון ל"כולמינד" לבין ירידה בהכנסות "מונשוט מרקטינג", וקבע כי ירידה זו אינה צירוף מקרים.
"כולמינד" אף התעשרה בניגוד לחוק כתוצאה מפעולות אלה, שכן ניצלה את המידע שהגיע אליה באמצעות יורגנסון לצורך גיוס לקוחות "מונשוט מרקטינג" והפקת רווחים. העובדה שיורגנסון אף קיבל מניות מ"כולמינד" חיזקה את טענת ההתעשרות שלא כדין.
בית הדין פסק כי רז יורגנסון ו"כולמינד בע"מ" יישאו יחד בפיצוי בסך 600,000 ש"ח לחברת "מונשוט מרקטינג בע"מ". בנוסף, חויבו הנתבעים בשכר טרחת עורך דין והוצאות משפט בסך 70,000 ש"ח.
פסק הדין הזה מעביר מסר ברור: בתי הדין לעבודה אינם מקלים ראש בהפרת הסכמי סודיות ואי תחרות, גם כאשר מדובר בעובד שפרש מרצונו. לא רק העובד יישא באחריות – גם החברה שקלטה אותו תידרש לשלם על כך.
הכותב: עו"ד איל צורף הוא מייסד משרד עוה"ד צורף ושות', המייצג מעסיקים בתחום דיני עבודה
