מאות אלפי הורים בישראל מוותרים מדי שנה, לעיתים מבלי להבין, על אחת ההזדמנויות הפיננסיות המשמעותיות ביותר שהמדינה מציעה לילדיהם. על פי הדוח השנתי של הביטוח הלאומי, שפורסם לאחרונה, בשנת 2024 רק מחצית מההורים בחרו באופן אקטיבי את מסלול ההשקעה בתוכנית "חיסכון לכל ילד", ירידה חדה של כ־10% בהשוואה לשנים הקודמות. המשמעות המיידית היא שמיליוני שקלים מנוהלים ללא כל תכנון, בחשבונות שהוגדרו כברירת מחדל, לרוב במסלול סולידי שאינו מנצל את אופק ההשקעה הארוך.
התוצאה ברורה: הורים רבים בישראל מוותרים בפועל על עשרות אלפי שקלים, על רווחי תשואה ועל האפשרות לנצל את אחת ההטבות הנדירות שמעניקה המדינה במבנה שאינו תלוי הכנסה, אזור מגורים או רקע משפחתי. אבל זו רק תופעה אחת מיני רבות. הורים שאינם בוחרים באופן פעיל את מסלול ההשקעה בחיסכון לכל ילד, ככל הנראה נוהגים בפסיביות דומה גם במסלולי הפנסיה, הגמל וההשתלמות. לאורך השנים, התוצאה היא לרוב אובדן של מאות אלפי שקלים ואף יותר. הורים פסיביים גם אינם מקדישים תשומת לב לחינוך פיננסי, וילדיהם עלולים לאמץ את אותה גישה לא מודעת בבואם לקבל החלטות כלכליות.
וזה לא נגמר שם. 42% מההורים כלל אינם מכפילים את סכום ההפקדה החודשית (מ־57 שקל ל־114 שקל), אף שמדובר במהלך פשוט, שאינו דורש הוצאה נוספת מהבית, אלא רק תעדוף תקציבי בתוך קצבת הילדים עצמה.
במדינה שבה מחירי הדיור מטפסים, הפערים החברתיים מעמיקים והעתיד הכלכלי של הצעירים נעשה מורכב יותר, רוב ההורים, כך נראה, אינם טורחים לעשות את המינימום הנדרש כדי לנצל הזדמנות לבנות בסיס הוני התחלתי עבור ילדיהם.
"חיסכון לכל ילד" הוא נקודת פתיחה טובה לחינוך פיננסי – זהו כלי השקעה מגוון, הכולל מסלולים מותאמים לרמות סיכון שונות, החל ממסלולים מנייתיים וכלה במסלולים סולידיים. אמנם התשואות אינן מובטחות, אך לאורך זמן הן עקביות ומבוססות על עקרונות פיזור הסיכונים. אפקט הריבית־דריבית פועל לטובת הילדים: ככל שהחיסכון מתחיל מוקדם יותר ונמשך זמן רב יותר, הוא צובר ערך רב יותר.
לעומת זאת, הפיקדון הבנקאי קפוא מראש: ריבית נמוכה וקבועה, ללא גמישות או מגע עם שוק ההון. בעידן של אינפלציה, מדובר בשחיקה מתמשכת בערך הכסף. כל עוד החיסכון מיועד לטווח ארוך, מעבר לקופת גמל מאפשר למצות טוב יותר את פוטנציאל הזמן והתשואה.
הפערים בין המסלולים אינם תיאורטיים בלבד. לאורך שמונה השנים מאז שהושקה התוכנית, הסכומים שצברו ילדים שהוריהם בחרו במסלול השקעה פעיל היו גבוהים פי שניים לעומת אלו שהשאירו את הכסף במסלול ברירת המחדל. לאורך זמן, הורים שבוחרים במסלולים מנייתיים יותר רואים הבדל ממשי בסכום שניתן לפדות רק אחרי גיל 18. לעומתם, הורים שלא בחרו כלל נתקלים בתשואה שלרוב אינה שומרת אפילו על ערך הכסף.
למרבה המזל, החל מינואר 2025, נכנס לתוקף תיקון חלקי לחוק, שבמסגרתו ינותבו הכספים לקופות גמל כברירת מחדל במקום לפיקדונות. נוסף לכך, תיפתח אפשרות להעביר כספים קיימים מהבנק לקופת גמל – אך לא בכיוון ההפוך. מדובר בחלון זמן חשוב שבו ניתן לתקן את הבחירה, להעביר את החיסכון למסלול אפקטיבי יותר ולנצל את השנים שנותרו עד גיל 18 או 21.
תוכנית "חיסכון לכל ילד" היא הרבה יותר ממחווה סמלית של המדינה. זוהי פלטפורמה משמעותית לצמצום פערים, לקידום חינוך פיננסי ולהענקת ביטחון כלכלי לדור הבא. אולם התוכנית לא תעשה זאת מעצמה. היא דורשת מההורים אחריות, הכרות עם הכלים הפיננסיים וקבלת החלטות מושכלת. זו אינה פעולה מורכבת – רק כמה דקות שמובילות לתוצאה של עשרות אלפי שקלים בעתיד, ישירות לכיס הילדים.
הכותבת היא יועצת לתכנון פיננסי
