באיחור לא מבוטל, רשות ניירות ערך סוף־סוף השכילה להבין: הטכנולוגיה מקדימה את החוק. הסוסים מתו מזמן, ורק כעת נסגרה הארווה.
בהודעה דרמטית, הרשות הודיעה כי תאסור כמעט לחלוטין על שיח פיננסי בלתי מפוקח ברשתות החברתיות – כולל המלצות השקעה, שיח "מקצועי" לכאורה, סטוריז של "הכנסה פסיבית", וקבוצות ברשת. בלי רישיון – אין ייעוץ. לא באינסטגרם, לא בטלגרם, לא ביוטיוב.
הצעד הגיע באיחור של שנים. אזרחים תמימים השקיעו את חסכונותיהם על סמך המלצות של משפיענים כריזמטיים, מבלי לדעת שהיועצים שמאחורי המסך לא מוסמכים, לא מפוקחים, ולא אחראיים. הסגנון האישי והקרוב יצר אשליה מסוכנת של אמינות.
כמו בתחומים אחרים, גם כאן הרגולציה הגיעה מאוחר מדי. הציבור לא מתעמק בתשקיפים כשהוא מקבל הבטחות מהירות מרכב יוקרה ומצלמה. וכשזה קורס – המדינה מואשמת באוזלת יד. מלבד הרשות, גם הגופים הפיננסיים אשמים על שלא מילאו את החלל בתוכן אמין ונגיש.
אבל כעת נפתחה הזדמנות: משפיענים יכולים לבחור אם להפוך ליועצים מוסמכים או לחזור לתחומי תוכן פחות רגישים. גופים פיננסיים יכולים למלא את הרשת בתוכן מקצועי. והציבור צריך לזכור: לייקים אינם רישיון, וגרף יפה לא שווה את החיסכון שלך.
הרגולציה אינה אויב. היא אינה סותמת פיות, אלא שומרת על גבול בין שיחה חופשית להמלצה מסוכנת. ההחלטה של הרשות עשויה לשמש מודל גם לתחומים אחרים כמו בריאות, כושר ונפש – תחומים שבהם האחריות נעלמה והציבור משלם את המחיר.
זה לא שינוי טכני. זה רגע שבו הרגולציה סוף־סוף נכנסה לפיד. והציבור מקבל, באיחור, את ההגנה שמגיעה לו.
