איך יורשים מפסידים מאות אלפי שקלים בגלל תכנון לקוי

פדיון מוקדם של נכסים פיננסיים חושף יורשים לחבות מס גבוהה • במקרה של נכסים בחו"ל - יש להיערך מראש בצוואות נפרדות בהתאם לדין הזר • חוסר עדכון בצוואה בעקבות שינוי משפחתי או רגולטורי עלול לסכן את מימוש הצוואה | דעה
רועי יורגראו | צילום: יעל ברקת

רועי יורגראו | צילום: יעל ברקת

העברת נכסים בין דור ההורים לדור הילדים הפכה בשנים האחרונות לאתגר כלכלי, משפטי ומשפחתי. שינויים רגולטוריים, ריבוי סוגי נכסים ומורכבות מיסויית מצריכים גישה זהירה ואחראית. לעיתים, דווקא משפחות שמנהלות את ענייניהן הכספיים באופן מסודר, מוצאות את עצמן חשופות לטעויות תכנוניות שפוגעות בערך הנכסים ומביאות לעיכובים, מחלוקות ואף להליכים משפטיים מיותרים.

הפער בין ניהול פיננסי שוטף לבין תכנון בין־דורי מתגלה לעיתים רק לאחר פטירה, כשהיורשים מתמודדים עם מציאות חדשה הדורשת החלטות מורכבות בתוך זמן קצר. חלק מהטעויות הנפוצות בתחום ניתנות למניעה באמצעות היערכות מוקדמת והבנה עמוקה של המשמעויות המשפטיות והמיסויית של סוגי הנכסים השונים.

פדיון מוקדם של נכסים פנסיוניים עלול לעלות ביוקר
יורשים רבים ממהרים לפדות קופות גמל, קרנות השתלמות ופוליסות חיסכון שהורישו להם קרוביהם, מתוך רצון להנזיל את הכספים. אך במקרים רבים, פעולה זו חושפת אותם לחבות מס של עשרות ואף מאות אלפי שקלים.
למשל, כספים שהופקדו בקופת גמל לפי תיקון 190 לפקודת מס הכנסה עשויים להיות פטורים ממס אם נמשכים כקצבה או תוך פרק זמן מוגדר ממועד הפטירה. קרנות השתלמות שומרות על פטור ממס כל עוד לא נפדו. הפדיון המיידי מבטל את היתרונות הללו ומוביל לתשלום מס רווחי הון בשיעור של 25 אחוז.
גם מניות וניירות ערך פועלים לפי עיקרון דומה. בישראל אין מס ירושה, אך בעת מכירה, המס מחושב לפי שווי הרכישה המקורי של המנוח. כאשר מדובר בנכסים שהוחזקו לאורך שנים רבות, הרווח ההוני עלול להיות גבוה מאוד, והמס בהתאם. תכנון מוקדם עשוי לאפשר פריסה של המכירה או קיזוז הפסדים ולהקטין את נטל המס.

הפער בין צוואה למינוי מוטבים
נכסים חוזיים, כמו פוליסות ביטוח חיים, קרנות פנסיה וקופות גמל, אינם נחשבים חלק מהעיזבון במובנם המשפטי. הכספים מועברים למי שמונה כמוטב בטופס ההצטרפות או בטופס ייעודי, ללא קשר להוראות הצוואה. כאשר לא מתבצע מינוי מוטבים, או כשיש סתירה בין המוטב הרשום לצוואה, עלולים להיווצר עיכובים, מחלוקות ואי־בהירות משפטית.
במקרים כאלה, הכסף אינו משולם למוטבים אלא נדרש הליך של קבלת צו ירושה, שעשוי להימשך חודשים ארוכים ואף לעבור דרך ערכאות משפטיות במקרה של התנגדות.
בנוסף, גם הצוואה עצמה דורשת עדכון תקופתי. שינויים במשפחה, נכסים חדשים, כניסת נכסים דיגיטליים לתמונה או שינוי ברגולציה — כל אלה מצריכים בדיקה מחודשת של המסמך המשפטי המרכזי של העיזבון.

חלוקות שוות שאינן נתפסות כהוגנות
צוואות רבות מחלקות את הנכסים שווה בשווה בין הילדים, אך ברגע האמת, החלוקה נתפסת בעיני חלק מהיורשים כבלתי הוגנת. כך למשל, דירה שנמסרת ליורש אחד עלולה לעלות בעשרות אחוזים בשווי תוך מספר שנים, בעוד יתר היורשים קיבלו סכום נזיל ששוויו נשחק.
התחושה ש"השוויון אינו שוויוני" מובילה לעיתים לסכסוכים משפחתיים ארוכי שנים. אחת הדרכים למזער את המתחים היא עריכת הסכם חלוקת עיזבון, שמאפשר ליורשים להסדיר ביניהם את אופן החלוקה בפועל, בכפוף להסכמת כולם. לעיתים יש בכך גם יתרונות מס, כמו פטור ממס שבח או ממס רכישה, כאשר ההסכם נערך לפי הוראות הדין.

נכסי נדל"ן ונכסים מחוץ לישראל
העברת דירת מגורים בירושה בישראל פטורה ממס שבח, אך רק כל עוד הדירה לא נמכרת. בעת מכירה, חישוב המס נעשה לפי מחיר הרכישה של המוריש, ולא לפי שווי השוק ביום קבלת הירושה. כאשר מדובר בדירה שנרכשה לפני עשרות שנים, הפער עלול להוביל לתשלום מס ניכר.
קיימים פטורים לדירת ירושה, אך הם מותנים בכך שהמוריש היה זכאי לפטור אילו מכר את הדירה בעצמו, וכן בכך שהיורשים עומדים בתנאים נוספים. אי־היכרות עם התנאים עלולה לגרום לאובדן פטור ולתשלום מס מיותר.
המורכבות מתעצמת כאשר מדובר בנכסים בחו"ל. מדינות רבות, בהן ארצות הברית, מטילות מס עיזבון על נכסים המצויים בתחומן, גם כאשר היורשים אינם אזרחי המדינה. שיעור המס עשוי להגיע ל־40 אחוז. מעבר לכך, ייתכן שיידרש הליך נפרד לאישור הצוואה לפי הדין המקומי.
צוואה שנוסחה בישראל אינה תמיד תקפה במדינה זרה. לכן, במקרים שבהם קיימים נכסים מהותיים מחוץ לישראל, מומלץ לערוך צוואה נפרדת לפי כל מדינה, בתיאום עם עורך דין הבקיא בדין הזר.

התכנון שנדרש עוד בחיים
טעויות בתכנון ירושה אינן תוצאה של רשלנות, אלא לרוב של חוסר ידע. הן עלולות לפגוע בעושר המשפחתי, לשחוק נכסים שנצברו בעמל רב ולהוביל לסכסוכים משפחתיים מרים.
כאשר מעבירים נכסים בין דורות, יש להתייחס אליהם לא רק כאל שורת מספרים, אלא כאל מבנה שצריך לנהל בזהירות. העברת השליטה אינה רק פעולה טכנית, אלא רגע רגיש המשלב בין רצון, מסורת, אחריות כלכלית וקשרים אנושיים.
ההיערכות הנכונה מתחילה בזמן. תכנון משפטי ופיננסי מוקדם בעזרת בעלי מקצוע מוסמכים, עדכון שוטף של מסמכים קריטיים ובחינה של הממשק בין סוגי הנכסים לבין החוק, עשויים לעשות את ההבדל בין העברה חלקה לבין שורת טעויות שמקשה לתקן בדיעבד.

הכותב הוא מתכנן פיננסי ב-SFP

שתפו כתבה זו:

guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות