מהי אינפלציה ואיך זה קשור לליגת העל?
יש אנשים שעבורם אינפלציה הוא מונח לא לגמרי מובן, יש כאלה שעבורם אינפלציה היא פתח לזכרונות רעים משנות השמונים של מדינת ישראל ויש כאלה שעבורם אינפלציה היא בכלל מבוא לזכרונות משיעור היסטוריה שעוסק ברפובליקת ויימאר. בשנים האחרונות ניתן "להדגים" אינפלציה באמצעות ליגת הכדורסל המקומית אבל לפני שנצלול לעופר ינאי ומתן אדלסון נצלול לרגע אל ההגדרה הקלאסית: אינפלציה היא עלייה מתמשכת ברמת המחירים לאורך זמן והיא למעשה מובילה לירידה בכוח הקנייה של המטבע. כלומר, אם יש לנו בארנק 100 שקל הרי שכיום אנחנו מסוגלים לרכוש באמצעותם פחות מוצרים ממה שהיינו מסוגלים לרכוש לפני שנה באותו הסכום. אחת הסיבות ליצירת אינפלציה היא הדפסת כסף על ידי הבנק המרכזי, כלומר. כאשר יש יותר כסף בשוק, הביקוש למוצרים ולשירותים עולה, ואם ההיצע לא עולה בהתאם, המחירים עולים. במילים אחרות – אם לכולם יש יותר כסף, הם ירצו לרכוש יותר – הביקוש למוצרים יעלה ואז המחירים יעלו.
איך זה קשור לכדורסל? כסף חדש נכנס שכר השחקנים מזנק.
בקיץ 2023 נכנסו לענף הכדורסל בישראל מתן אדלסון שרכש את הפועל ירושלים ועופר ינאי שרכש את הפועל תל אביב. שניהם הציגו כיסים עמוקים והחליטו להשתמש בהם כדי לבנות קבוצה שתתחרה על כל התארים ועם חלום (שבינתיים התגשם עבור עופר ינאי) להצטרף ליורוליג.
על פי "נתונים זרים" בהפועל תל אביב גדל התקציב לשכר שחקנים מכ־8.6 מיליון אירו ל־כ־16־19 מיליון אירו (ואולי אף יותר) וגם בגזרתו של אדלסון, למרות שאין אומדן מדויק יותר, ברור שתקציב השחקנים גדל משמעותית.
הכסף זרם לשוק ושכר השחקנים טיפס וטיפס.
שחקנים ישראלים – דוגמאות חיות לאינפלציה של שכר
תומר גינת חזר להפועל תל־אביב עם חוזה חדש: שעומד (שוב, על פי פרסומים זרים) על חצי מיליון דולר נטו לעונה, מה שהופך אותו לאחד הישראלים המשתכרים הגבוהים בליגת העל, בשנה שלפני כן, לפני כניסת הכסף הגדול, הוא הרוויח כמיליון שקל פחות – השחקן הוא אותו שחקן, אבל כניסת הכספים לענף, כלומר, ההיצע של הכסף הוביל לכך שמה שעלה אתמול מליון שקלים פחות, עולה היום מיליון שקל יותר.
יובל זוסמן חתם על הארכת חוזה לשלוש שנים בהפועל ירושלים בסכום של כ־650 אלף דולר לעונה, האם זה הולם את השווי האמיתי שלו? זה לא ממש משנה, כי בסוף הכל מתכנס להיצע הכסף והביקוש לשחקנים.
גינת וזוסמן הם לא יוצאי דופן ולסטטיסטיקה הזאת ניתן לצרף את רומן סורקין ששידרג את שכרו באופן משמעותי, את תמיר בלאט שניצל סעיף בחוזה כדי להרוויח הרבה יותר ואת ים מדר.
שני דברים חשוב להדגיש: הראשון הוא שאין כל פגם במו"מ שנוהל על ידי השחקנים – כולם רוצים להרוויח את המקסימום שהם יכולים לקבל, אבל הדבר השני הוא שאם המקסימום הזה הולך וצומח כלפי מעלה, סימן שיש כאן אינפלציה שנעה בקצב רצחני.
אם נחזור ליסודות הכלכלה, הרי שאותו תהליך בדיוק מתחולל כאשר יש אינפלציה: המדינה “מדפיסה” (או מפזרת) כסף, כח הקניה של הצרכנים גדל, העלות של אותו המוצר עולה. המוכרים לא מחכים, הם מרימים מחירים כי יש מי שישלם. ההיצע של המוצרים נותר זהה אבל לציבור יש יותר כסף ולכן בסופו של דבר המחירים עולים.
דמיינו שיש בסופר 4 שקיות שוקו וחמישה אנשים שמאוד רוצים שוקו ושיש לכל אחד חמישה שקלים בארנק. סביר שמחיר השוקו יתכנס לחמישה שקלים. אבל אם באותם תנאים בדיוק, יש לכל אחד עשרה שקלים בארנק? בהנחה שחמשת הצרכנים ממש רוצים לשתות שוקו, סביר להניח שמחיר השוקו יאמיר לעשרה שקלים. אותם צרכנים, אותה העדפה צרכנית, אותו שוקו ומחיר כפול. זהו אחד הביטויים של אינפלציה.
כוח הקנייה
ומה כל זה עושה לכוח הקנייה שלנו? אפשר לנתח את זה באמצעות הדילמה של מכבי תל אביב בכדורסל שהכריזה על "התקציב הגבוה בתולדותיה" – האם זה באמת כך? כלומר, ייתכן שמספרית התקציב הוא אכן הגבוה מאז ומעולם אבל האם כוח הקנייה של התקציב המוצג גבוה יותר מלפני שנה או שנתיים? הרי אם לפני שנתיים שחקן ישראלי בכיר עלה חצי מיליון דולר לעונה וכעת הוא עולה כפול הרי שכדי שכוח הקנייה יגדל באמת צריך להגדיל את התקציב בסכום הגבוה יותר מהעלייה בשווי השחקנים.
ובצורה פשוטה יותר – אם תקציב בשווי 14 מיליון אירו (דוגמה בלבד) היה שווה לפני שנתיים אליפות (על הנייר), הרי שהיום הוא שווה מקום 3-4 כי אותו תקציב בדיוק מספיק כיום כדי להעמיד סגל שחקנים איכותי פחות מאשר בעבר.
ואיך זה מדבר אלינו?
ואיך האינפלציה נוגעת אלינו? בואו נדבר על הון עצמי מינימלי לרכישת דירה. אם לזוג מסוים יש חצי מיליון שקל בבנק והדירה שהם מעוניינים בה עולה 2 מיליון שקל, הרי שהם יוכלו לקבל (כנראה, בכפוף לתנאים נוספים) משכנתא מכיוון שההון העצמי שקול ל 25% משווי הדירה. אבל אם אותה דירה תעלה מחר 2.2 מיליון שקל, הרי שאותם חצי מיליון שקל לא יועילו לזוג הנחמד. אותה דירה, אותו הון עצמי אבל כוח הקנייה של סכום נתון (חצי מיליון שקל) נשחק.
אז מהי בעצם אינפלציה, או יותר נכון מהו הביטוי המשמעותי שלה עבורנו, הצרכנים? שחיקה בכוח הקנייה. כאשר סכום כסף נתון שקול לסל קניה קטן יותר, המשמעות היא שכוח הקנייה שלנו נשחק.
ולסיום חשוב להדגיש – אינפלציה אינה אויב כשלעצמה. להפך, אינפלציה מתונה ומבוקרת עשויה להעיד על צמיחה כלכלית בריאה. הבעיות מתחילות כשהיא יוצאת משליטה – כמו בשנות ה־80 בישראל, או בגרמניה שבין שתי מלחמות העולם.
הכותב הוא יועץ שיווק ואסטרטגיה
