קרן ההשתלמות היא אחד מאפיקי החיסכון המשתלמים ביותר בישראל. לאחר שש שנות ותק, ניתן למשוך את מלוא הסכום שנצבר בה – כולל הרווחים – בפטור מלא ממס רווחי הון. עבור חוסכים רבים, זהו שלב שבו הם בוחנים כיצד לנתב את הכספים: להשקעה חדשה, לסגירת התחייבויות קיימות או להחזקת ההון כנזיל.
אולם נזילות הכספים אינה בהכרח סיבה מספקת לפדיון. לעיתים המשיכה נעשית מבלי לבחון לעומק את ההשלכות הפיננסיות, ובכך מוותרים על אחד מאפיקי ההשקעה האפקטיביים ביותר. מועד הפדיון הוא למעשה נקודת זמן שבה כדאי לעצור, להתייעץ ולבחון מחדש את סדרי העדיפויות הכלכליים.
הייחוד של קרן ההשתלמות טמון בראש ובראשונה בפטור המלא ממס רווחי הון – יתרון נדיר בעולם ההשקעות. מעט מאוד אפיקים מאפשרים לחוסך ליהנות מתשואה נטו לאורך שנים מבלי לשלם חלק מהרווח למדינה. התוצאה היא שהקרן מניבה תשואה אפקטיבית גבוהה יותר לעומת חלופות כמו תיק השקעות, פוליסת חיסכון, קופת גמל להשקעה ואף השקעות נדל"ן.
ליתרון זה מצטרף אפקט הריבית דריבית. הרווחים בקרן ממשיכים לצבור תשואה ללא ניכוי מס, מצטרפים לקרן המקורית ויוצרים אפקט מצטבר לאורך זמן. גם אם שיעור התשואה זהה בין האפיקים, העדר המס מגדיל את הפער באופן משמעותי.
הקרן מציעה גם ניוד חופשי בין גופים מנהלים ומסלולי השקעה, וכן אפשרות ליטול הלוואות בתנאים נוחים מבלי לקטוע את רצף ההשקעה. אצל שכירים מדובר בהטבה נוספת על חשבון המעסיק, ואצל עצמאים – בהוצאה מוכרת לצורכי מס.
מדוע בכל זאת חוסכים רבים ממהרים לפדות? לא מעט רואים בכסף הנזיל הזדמנות להעבירו לאפיקים אחרים, מתוך ציפייה לתשואה גבוהה יותר. הבעיה היא שבפועל, כדי שתיק השקעות חייב במס יניב תשואה שוות ערך ל־5% נטו בקרן השתלמות, עליו להשיג כמעט 7% ברוטו – פער שנובע ממס רווחי הון בשיעור 25%. בנוסף, השקעות חלופיות עלולות להיות מסוכנות יותר, יקרות בניהול ופחות נזילות.
כאשר עולה צורך במימון, ניהול פיננסי אחראי מחייב להתחיל במקורות הזולים: יתרות בעו"ש, פיקדונות שניתן לפרוע ללא קנס, ורק אחר כך מכירת ניירות ערך. קרן ההשתלמות צריכה להיות התחנה האחרונה, ורק אם כל האפשרויות האחרות מוצו.
במקרים רבים עדיפה הלוואה על חשבון הקרן – לרוב בריבית נמוכה ואף טובה מזו של הבנקים – המאפשרת לשמור על ההשקעה ועל אפקט הריבית דריבית. בתקופות של ריבית גבוהה ואינפלציה מתמשכת, זהו פתרון יעיל שמספק מענה מיידי מבלי לפגוע בפוטנציאל התשואה העתידי.
משיכה מוצדקת יכולה להתקיים כאשר קיימת הלוואה צרכנית יקרה, כמו חריגה ממסגרת או הלוואה חוץ־בנקאית בריבית גבוהה, שכן פדיון הקרן עשוי להפחית את עלות המימון הכוללת. גם השקעה בטוחה, עם תשואה גבוהה וסיכון נמוך, יכולה להצדיק פדיון – אך רק לאחר בחינה של מיסוי, סיכון, נזילות והשפעה עתידית על החיסכון.
הפיתוי למשוך את קרן ההשתלמות מובן: הכסף נגיש והסכום מצטבר. עם זאת, מדובר בנכס פיננסי ייחודי – חיסכון פטור ממס, המצמיח את עצמו לאורך זמן ובעל גמישות גבוהה. השימוש בו צריך להיות מדוד, ורצוי לאחר מיצוי כל יתר האפשרויות. ייעוץ פיננסי מקצועי, המבוסס על מכלול הנתונים האישיים והסביבה הכלכלית, עשוי לעשות את ההבדל בין החלטה שמקטינה את ההון לבין ניהול מושכל שישרת את החוסך לא רק בשנה הקרובה אלא גם בעשורים הבאים.
הכותב הוא מתכנן פיננסי בחברת SFP





עמרי אתה מלך!!
מישהו שאפשר לסמוך עליו.
בהחלט חשוב מאוד,תודה רבה על המידע
איש יקר, מס׳ 1 בתחום הפיננסי, ממליץ בחום!!
איש יקר, מס 1 בתחום, ממליץ בחום!!
כתבה מעניינת !
תודה על המידע, היה מעניין לקרוא!
מסרים חכמים מקצועיים ופרקטיים.למרות שאינם חדשים תמיד צריך להדהג אותם