לפני כמה שבועות התעוררה סערה ציבורית חריגה עם פרסום מכתב יוצא דופן ממנכ"ל משרד הבריאות ליו"ר דירקטוריון קופת חולים כללית, שבו הובע חשש כבד לגבי תקינות התנהלות הקופה ויכולתה לספק שירותי בריאות. המכתב הוביל להקמת ועדת בדיקה חיצונית – מהלך חסר תקדים בקופה הגדולה במדינה. הקמת הוועדה לוותה בעימות מתוקשר בין הנהלת כללית למשרד הבריאות על עצם הקמתה ועל זהות העומד בראשה. בשבועות האחרונים, לאחר חילופי השרים ומינויו של חיים כ"ץ לשר הבריאות, הוחלט לבטל את הוועדה. במקביל מונתה ממלאת מקום מנכ"לית לכללית, במטרה לייצב את ההנהלה זמנית – אך המהלך מותיר שאלות מהותיות באשר לחששות שהעלה מנכ"ל המשרד, ולעומק הבדיקה שבוצעה בטרם הוצגו מסקנות.
דוח מבקר המדינה שפורסם ביולי 2024 מראה שהכשלים לא באו בהפתעה.
הדוח התריע על שורה של בעיות מבניות בכללית, ובראשן היעדר רוטציה של משרד רואי החשבון המבקר, המכהן ברציפות מאז שנות ה־80. כמו כן נמתחה ביקורת על הרכב הדירקטוריון, שאינו עומד בדרישות ייצוג מגזרי ומגדרי הקבועות בתקנון הקופה עצמה.
ניסיון החברות הממשלתיות מלמד על חשיבות רוטציה. על פי הכללים החלים עליהן, כהונת משרד רואי חשבון מבקר מוגבלת לשש שנים, עם אפשרות הארכה לשנה נוספת בלבד. מגבלה זו נועדה למנוע קשרים ממושכים בין מבקר למבוקר, העלולים לפגוע בעצמאות ובאפקטיביות הביקורת. בקופות החולים, לעומת זאת, אין חובה דומה.
הוראות משרד הבריאות קובעות כי כל חמש שנים יוחלף השותף האחראי בלבד, לא המשרד כולו. כך, כללית – כמו קופות אחרות – ממשיכה לאורך עשורים עם אותו משרד רואי חשבון, בלי בחינת חלופות או בדיקה סדורה של הצורך ברענון. דוח המבקר ממליץ לשקול הגבלת כהונה, גם ללא חובה בחוק, בשל חשיבות תפקיד המבקר בהבטחת אמינות המידע ופיקוח אפקטיבי על גוף בסדר גודל כזה.
המבקר הצביע גם על כשל בייצוג בדירקטוריון – מחסור בנשים, ערבים וחרדים – בניגוד לקבוע בתקנון. הפער בין ההתחייבות הפורמלית להתנהלות בפועל מצביע על ליקוי עמוק.
לכן, גם לאחר ביטול הוועדה, נותרות שאלות יסוד: כיצד התאפשרה כהונה כה ממושכת של משרד רואי חשבון ללא בחינה ביקורתית? מדוע לא יושמו עקרונות רוטציה בסיסיים המקובלים בגופים ציבוריים אחרים? והאם נשקלה האפשרות למנות רואה חשבון משני, כפי שנעשה בבנקים?
כדי למנוע הישנות מצבים דומים, יש לשקול החלת כללים מחמירים יותר גם על קופות החולים, בדומה לאלו של חברות ממשלתיות. אף שאינן תאגידים ציבוריים במובן החוקי הצר, הן גופים דו־מהותיים האחראים על שירותים חיוניים מכספי הציבור.
בסופו של דבר, על כל דירקטוריון של גוף כזה, ובוודאי דירקטוריון קופת חולים כללית, לשאול לא רק מה נדרש ממנו לפי דין, אלא האם הוא עומד ברף הציבורי־ערכי המצופה. ההבדל בין ציות מינימלי לממשל תאגידי אפקטיבי הוא ההבחנה בין גוף שמגיב למשבר לבין גוף שמונע אותו מראש.
הכותבת היא מרצה בכירה בפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו
