חברות ציבוריות בארצות הברית החלו בשנים האחרונות להשקיע חלק מעודפי המזומנים שלהן בביטקוין, כדי להשיג תשואה עודפת שתפצה על העלייה באינפלציה ובריבית, וכן לגוון את תיק ההשקעות. דוגמה בולטת היא טסלה של אילון מאסק, שבמאזנה נכסים והשקעות בשווי כ-37 מיליארד דולר, מתוכם כמיליארד דולר בביטקוין – השקעה שעלתה ב-30% בשנה האחרונה. ההערכות הן שכ-150 חברות ציבוריות בעולם מחזיקות ביטקוין בשווי כולל של כ-100 מיליארד דולר, אך סטרטג’י (לשעבר מיקרוסטרטג’י) לבדה מחזיקה בכ-70 מיליארד דולר, והיא הכוח המרכזי מאחורי התפתחות "אסטרטגיית אוצר הביטקוין".
סטרטג’י, שהייתה בעבר חברת תוכנה לא מצליחה במיוחד, שינתה כיוון ב-2020 ביוזמת המנכ"ל מייקל סיילור, שאימץ אסטרטגיה של צבירת ביטקוין – לא רק באמצעות עודפי מזומנים, אלא גם דרך גיוסי הון וחוב ומינוף נרחב. בתוך חמש שנים צברה החברה כ-600,000 מטבעות ביטקוין בשווי כ-70 מיליארד דולר. המהלך הביא גם לעלייה יוצאת דופן של יותר מ-3,000% במחיר המניה, לעומת עלייה של כ-1,000% בלבד במחיר הביטקוין – פי שלושה תשואה יחסית לנכס הבסיס. הצלחה זו יצרה טרנד של חברות שהפכו ל-"Bitcoin treasury companies", לעיתים תוך צמצום פעילותן המקורית. כך, למשל, חברת טראמפ מדיה, המפעילה את Truth Social, גייסה ביולי מעל 2 מיליארד דולר והשקיעה אותם בביטקוין, בין היתר על רקע עמדותיו של הנשיא טראמפ בעד קידום השקעות במטבעות קריפטוגרפיים.
חברות נוספות ניסו לאמץ את המודל, לא תמיד בהצלחה. חברת המלונאות היפנית Metaplanet, בראשות בנקאי השקעות לשעבר, השקיעה כ-2 מיליארד דולר בביטקוין. לאחר עליות חדות במניה בשנה האחרונה, היא ירדה בכ-40% בחודשים האחרונים, בין היתר בשל דילול מהיר ומשמעותי – עלייה בכמות המניות מ-57 מיליון ב-2022 ל-450 מיליון במחצית 2025.
כל עוד ההשקעה בביטקוין נעשתה כחלק מתיק מגוון, ניתן לראות בה מהלך לגיטימי של פיזור סיכון. אולם המעבר להשקעת כל ההון – כולל גיוסי חוב נוספים – מעלה את השאלה האם יש יתרון בהחזקת מניות של חברות כאלה לעומת השקעה במדד ביטקוין (ETF). מצדדי המודל טוענים שהמינוף מאפשר תשואות עודפות, כפי שהוכיחה סטרטג’י, אך ספק אם הדבר בר-קיימא. ייתכן שחלק מהמשקיעים מעדיפים מניות של חברות ציבוריות הכפופות לפיקוח ה-SEC על פני אחזקה ישירה בביטקוין.
בישראל, התקוות לפטור ממס על השקעות בביטקוין התפוגגו לאחר שרשות המס הבהירה כי מדובר בנכס החייב במס כמו ניירות ערך. שנה לאחר שבארצות הברית הותר להנפיק קרנות מדד מחקות ביטקוין, גם רשות ניירות ערך התירה בסוף 2024 למוסדיים להיכנס לתחום. כיום רוב מנהלי הקרנות – בהם מגדל, אי.בי.אי, מור ואיילון – השיקו מדדים עוקבים. היתרון בקרן הוא הגנה מפני אובדן המטבעות עקב פריצה או אובדן סיסמה, אם כי הדבר כרוך בדמי ניהול.
גם בישראל נראים ניצנים של אסטרטגיית אוצר הביטקוין, עם הודעתה של זוז פאואר – הנסחרת בישראל ובארצות הברית – על כניסה לתחום, במקביל לפעילותה בפיתוח טכנולוגיות טעינה מהירה לרכב חשמלי. ייתכן שחברות קלינטק נוספות יישמו מודל דומה, המשלב רכישת ביטקוין בהיקף קטן לצד פעילות מסורתית. עבור חלקן, מדובר באפיק מימון נוסף בתקופה שבה קשה יותר לגייס הון, בין היתר בשל היחלשות מגמת ה-ESG בעידן טראמפ והמצב הגיאופוליטי. שילוב זה עשוי למשוך משקיעים המחפשים חשיפה לביטקוין לצד סיכוי ליהנות מהצלחת פיתוחים טכנולוגיים – אך מוקדם לקבוע אם מדובר במגמה מתמשכת.
הכותב הוא שותף וראש תחום האנרגיה ב-PwC Israel
