המספרים מחייכים, אך שוק העבודה רחוק מלהיות יציב. נתוני הלמ״ס ליולי הראו ירידה חדה בשיעור האבטלה המורחב – מ-10.1% ביוני ל-4.5% – ושיעור אבטלה קלאסי של 2.7%. לכאורה מדובר בבשורה מעודדת, במיוחד אחרי יוני הסוער שבו עשרות אלפי עובדים נעדרו או הוצאו לחל״ת בשל מצב חירום ביטחוני.
אולם מאחורי הכותרות האופטימיות מסתתרת מציאות מורכבת בהרבה. רבים מהעובדים שחזרו עושים זאת בהיקפים חלקיים, ענפים מרכזיים עדיין לא שבו לפעילות מלאה, ומבנה שוק העבודה עבר טלטלה שמחייבת זהירות. ענפי התיירות, האירועים והפנאי רחוקים מהיקפי הפעילות שלפני המשבר. בתי מלון פועלים חלקית על רקע ירידה בתיירות נכנסת והוצאות ביטחון כבדות, ומסעדות ואולמות ממשיכים להתמודד עם מחסור בעובדים ובביקוש. הקמעונאות המסורתית מצטמצמת מול המסחר המקוון, מה שמוביל לסגירת חנויות וצמצום משרות. גם החינוך הלא-פורמלי והתרבות מתקשים לשוב לשגרה, ורבות מהמשרות זמניות בלבד. אפילו ההיי-טק, שנחשב יציב, מתנהל בזהירות ומגייס פחות.
במקביל ניכרת מגמה של שינוי מבני עמוק: עבודה היברידית, פרילנסרים, משרות חלקיות וחוזים גמישים הופכים שכיחים. האוטומציה וצמצום עלויות פוגעים בתחושת הביטחון התעסוקתי גם בקרב מועסקים. לכך מצטרפת ההשפעה הצפויה של גיוסי מילואים רחבים – עשרות אלפי עובדים ייעדרו בשבועות הקרובים, דבר שיפגע בפריון ובעסקים קטנים ובינוניים וייצור מחסור בכוח אדם בענפים קריטיים כמו תעשייה, לוגיסטיקה והיי-טק.
גם הפן החברתי מחמיר את התמונה. נתוני האבטלה אינם כוללים עצמאים שנפגעו קשות או עובדים שוויתרו על חיפוש. הפערים בין המרכז לפריפריה מתרחבים, ובענפים בעלי שכר נמוך כמו קמעונאות, חינוך לא-פורמלי ושירותים, ההתאוששות איטית בהרבה.
המבחן האמיתי יגיע עם פרסום נתוני אוגוסט. אם הירידה תימשך, ייתכן שניתן יהיה לדבר על חזרה ליציבות. אך אם נראה שוב עלייה באבטלה ובחוסר הביטחון התעסוקתי, יתברר כי הירידה ביולי הייתה בעיקר תיקון זמני.
בינתיים נדרשת מדיניות אקטיבית: השקעה בהכשרות מקצועיות, תמיכה בעסקים קטנים ועצמאים, ועידוד ענפים שנפגעו במיוחד. הנתונים הנראים חיוביים הם בעיקר קריאה לפעולה – לזהות את הסדקים בשוק העבודה לפני שיהפכו לשברים.
הכותבת היא יועצת אסטרטגית לשיווק
