השבוע פירסמה רשות המסים נוהל גילוי מרצון חדש אשר מאפשר לכל אלו שלא דיווחו על הכנסותיהם להסדיר את תשלום המס מבלי לעמוד לדין פלילי. הנוהל החדש יהיה בתוקף עד 31 באוגוסט 2026 והוא רלוונטי למגוון רחב של נישומים, אך במיוחד לקבוצה אחת: משקיעי המטבעות הדיגיטליים. משקיעי הקריפטו זוכים להתייחסות מפורשת עם כללים נפרדים ונוהל גבייה ייחודי שנועד לסייע להם להתגבר על הקשיים שמערימה המערכת הבנקאית בקבלת כספים שמקורם בקריפטו.
נסביר כי משקיעי קריפטו רבים צברו רווחים משמעותיים בתוך תקופה יחסית קצרה. מדובר בעיקר באלו שנכנסו לשוק בשלביו המוקדמים, או באנשים שפעלו בזירת הכרייה (Mining) של מטבעות דיגיטליים או בזיקה לפלטפורמות מסחר שונות. קבוצה זו, שהצליחה להיות במקום הנכון בזמן הנכון היא גם זו שנמצאת כיום במוקד הסיכון מול רשות המסים – אם לא דיווחה כחוק על רווחי העבר.
חלק מאותם משקיעי קריפטו לא פעלו מלכתחילה בזדון, אלא מתוך בלבול אמיתי. בשנים הראשונות לפעילות בתחום, לא הייתה בהירות רגולטורית באשר לאופן הטיפול במס. השאלה המרכזית – האם מדובר במטבע (Currency) או בנכס (Asset) – נותרה תקופה לא מבוטלת ללא מענה רשמי. הבחנה זו היא מהותית: בעוד שעסקאות במטבעות אינן יוצרות בהכרח חבות מס, הרי שפעולה בנכס – כמו מכירה או המרה של נכס אחד בנכס אחר – נחשבת אירוע מס לכל דבר.
רק כאשר רשות המסים פרסמה את עמדתה, לפיה, מטבעות דיגיטליים מהווים "נכס" לעניין חוקי המס, הובהר למעשה כי פעולת המרה בין שני מטבעות דיגיטליים – לדוגמא, המרת ביטקוין לאת'ריום – מהווה אירוע מס, המחייבת דיווח ותשלום מס. עבור רבים מהמשקיעים, ובעיקר אלו שפעלו באופן עצמאי ובלא ייעוץ מקצועי, הייתה זו בשורת איוב שהגיעה לעיתים באיחור של שנים. תחושת האנונימיות, בשילוב הספק המשפטי בעבר, יצרו מצב שבו משקיעים לא פעלו לפי הוראות רשות המיסים, לעיתים ללא מודעות אמיתית להשלכות.
המציאות השתנתה גם בהיבט האכיפה. רשות המסים פועלת כיום באופן אקטיבי כדי לאתר רווחי קריפטו לא מדווחים ואף נעזרת באמצעים טכנולוגיים ומידע שזורם אליה מכיוונים שונים. ההנחה שהקריפטו בהכרח "בלתי נראה" כבר מוטלת בספק.
אבל יש נקודה נוספת, חשובה לא פחות – גם מי שלא חושש "להיתפס" על ידי רשות המסים, מגלה בפועל שקשה מאוד להשתמש בכסף לא מדווח. הבנקים מקשיחים עמדות, וכיום מבקשים הסבר כמעט על כל פעולה ואף מסרבים להפקיד כספים שמקורם אינו ברור. כסף לא מדווח זהו כסף שקשה לעשות בו שימוש והוא מאבד מערכו האמיתי. מה שווה יותר לדעתכם: קריפטו לא מדווח בשווי על הנייר של 10 מיליון שקל שקשה מאוד לעשות בו שימוש ופוטנציאל ההסתבכות הפלילית בגינו גבוה או 7 מיליון שקל מדווחים, נקיים וזמינים לשימוש. לדעתי, התשובה לכך ברורה וחד משמעית וכיום יותר ויותר משקיעי קריפטו מבינים זאת.
כאן בדיוק נכנס לתמונה הנוהל החדש לגילוי מרצון. מדובר בהזדמנות ממשית להסדיר את המצב, לשלם את המס כחוק, ולהבטיח חסינות מהליך פלילי. מדובר לא רק בצעד נכון משפטית, אלא גם בכלי הכרחי כדי 'להחזיר את הכסף לחיים'. ההליך אמנם דורש גילוי מלא ושקיפות, אך בתמורה מציע ודאות – הן משפטית והן פיננסית.
גם מדינת ישראל תצא נשכרת. מלבד המס המיידי שתגבה רשות המסים כתוצאה מהנוהל החדש, יתרת ההון שתיוותר בידי המשקיע לאחר תשלום המס תוכל לשמש אותו לצריכה או לביצוע עסקאות נוספות חייבות במס וגם בכך ירוויח המשק הישראלי.
לכן המסר למשקיעי הקריפטו ברור: אם לא דיווחתם על הכנסותיכם – זה הרגע לפעול. גם אם עד היום לא התממש הסיכון, המתנה נוספת עלולה לגבות מחיר כבד. לעומת זאת, הסדרה נכונה במסגרת הנוהל החדש יכולה להחזיר אתכם למסלול החוקי – ולאפשר לכם סוף סוף ליהנות מהכסף, בראש שקט.
הכותב הוא עו"ד, מומחה למסים ושותף במשרד עורכי הדין גולדפרב, גרוס, זליגמן ושות'
