בחודש שעבר הודיעו סוכנויות הדירוג פיץ' ומודי'ס כי דירוג האשראי של מדינת ישראל נותר ברמה שנקבעה על ידן בהודעות הרשמיות שפורסמו על ידן לפני כשנה. בתמצית, על אף שסוכנויות הדירוג רואות באירועים אלו התפתחות חיובית, הן מדגישות את הסיכון ליציבות הפסקת האש והמשכה.
ב-27 בספטמבר 2024, בעיצומה של המלחמה, בעת שהמערכה עם חיזבאללה הגיעה לשיאה, הפחיתה מודי'ס את דירוג האשראי של ישראל בשתי רמות (מרמה A2 לרמה Baa1, עם אופק שלילי), לאחר הפחתה קודמת, בדרגה אחת, שביצעה בפברואר 2024. גם סוכנות S&P הפחיתה פעמיים את דירוג האשראי של מדינת ישראל – בפעם האחרונה ב-2 באוקטובר 2024 (מדירוג A+ לדירוג A) ובפעם שלפניה באפריל 2024, ואילו פיץ' הפחיתה את דירוג האשראי של ישראל פעם אחת בדרגה אחת (מ-A+ ל-A), ב-12 באוגוסט 2024.
סבב ההפחתות האחרון בדירוג האשראי התרחש בתקופה בה המערכה עם חיזבאללה הגיעה לשיאה, וכללה אירועים דרמטיים. בין הנימוקים המרכזיים להפחתות הדירוג נמנו החשש מהסלמה ביטחונית נוספת, פגיעה אפשרית נרחבת בתשתיות ומגבלות משמעותיות על המשק, והתרחבות אפשרית של הלחימה לחזיתות נוספות לצד החשש מהימשכות המלחמה בדרום והיעדר אסטרטגיית יציאה ברורה.
מאז סבב ההפחתות האחרון נרשמו שינויים גיאופוליטיים וכלכליים משמעותיים, לרבות הפסקת אש בת מספר חודשים מול חיזבאללה, התמודדות ישירה מול איראן והפסקת האש עמה, והפסקת האש הנוכחית מול חמאס. לדעתי, על רקע השינויים האמורים, וכן לנוכח אינדיקטורים כלכליים אובייקטיביים, בשלו כיום התנאים להעלאה של דירוג האשראי של ישראל, בחזרה לרמות ששררו לפני קיץ-סתיו 2024. למעשה, מרבית התנאים שבגינם הופחת דירוג האשראי של ישראל בסבב האחרון, אינם מתקיימים עוד.
ראשית, במישור הגיאו-פוליטי, מאז הפחתות הדירוג האחרונות, ישראל השלימה בהצלחה מערכה עצימה בגזרות השונות, והיקף הפגיעה במשק הישראלי היה נמוך מההערכות המוקדמות, תוך שהוא הפגין איתנות גבוהה.
שנית, שוק ההון הישראלי משקף ירידה ברמות הסיכון הנתפסות. פרמיית הסיכון, כפי שהיא נמדדת באמצעות חוזי CDS (Credit Default Swap) על אג"ח ממשלת ישראל לחמש שנים, עומדת כיום על פחות מ-70 נקודות בסיס, לעומת 144-149 נקודות בסיס בסבב ההפחתות האחרון. בימים שקדמו לתחילת המלחמה (ראשית אוקטובר 2023), נסחרו חוזים אלה ברמות של 50-58 נקודות בסיס. כלומר, פרמיית הסיכון העודפת של מדינת ישראל (ביחס למצב ששרר ערב המלחמה) פחתה בכ-80%, ביחס לפרמיה העודפת ששררה בקיץ-סתיו 2024, בעת שהתרחש סבב הפחתות הדירוג האחרון.
שוק המניות הישראלי הפגין באופן עקבי ביצועי יתר ביחס לשוק המניות האמריקאי (לדוגמה – ביחס למדד S&P500), הן בשנה האחרונה והן בחודשים האחרונים, וביתר שאת – מאז סיום המערכה מול איראן (וכבר במהלכה), ואף עשה זאת ברוב התקופה בתנודתיות גלומה דומה, או נמוכה, מזו של מדד S&P 500.
גם תשואת אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים, שהגיעה לשיאה בקיץ 2024 ועמדה על כ-5.1%, ירדה ועומדת כיום על 3.85%. ירידה זו פירושה הוזלה בעלות גיוס חוב ממשלתי חדש והיא מבטאת הן ציפיות להפחתת ריבית והן ירידה בסיכון האשראי.
גם המשק הישראלי עצמו מציג ביצועים טובים יותר מאלה שצפו סוכנויות הדירוג וגופי הערכה ישראלים רשמיים, בעת סבב ההפחתה האחרון. הצמיחה בפועל בשנת 2024 עמדה על 1%, לעומת תחזיות של 0%-0.5% שפרסמו סוכנויות הדירוג. תחזיות הצמיחה לשנת 2025 עודכנו ל-2.5%-3.3%, לעומת תחזיות קודמות של 1.2%-1.5%, שצפו סוכנויות הדירוג בעת הפחתת הדירוג. גם תחזיות הגירעון עודכנו כלפי מטה: הגירעון בפועל לשנת 2024 עמד על 6.8% (לעומת תחזיות של 9%-7.5%, בעת ההפחתות), והתחזית לשנת 2025 היא 5.1%-5.2%. (לעומת תחזית של 6% בעת ההפחתות) וכאמור לעיל, גם תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים ירדה מ-4.9% במועד הפחתות הדירוג האחרונות ל- 3.85% כיום.
לסיכום, הנתונים הכלכליים והביטחוניים המוצגים לעיל מצביעים על שיפור משמעותי ביחס לתקופה שקדמה להפחתות האחרונות בדירוג האשראי ולתחזיות העדכניות שהיו בעת אותן הפחתות, ועל כן, על רקע נתונים אלה, ובהנחה שלא יחולו התפתחויות כלכליות או גיאופוליטיות שליליות משמעותיות, המשנות את תמונת המצב הנוכחית באופן יסודי – בשלה העת, לדעתי, להעלאת דירוג האשראי של ישראל לרמה שהייתה לפני סתיו 2024.
הכותב הוא כלכלן ראשי בחברת Deloitte ישראל
