שוק הקריפטו קורס – אבל מה מתרחש מאחורי הקלעים?

למרות שמדובר בתיקון משמעותי, עמוק וכואב, הוא עדיין נחשב לנורמטיבי ביחס לנתונים היסטוריים ולסייקלים של מימושי עבר • לא מדובר בסיטואציה של פחד, אלא ברגע של אחריות | דעה
ביטקוין | צילום: שאטרסטוק

ביטקוין | צילום: שאטרסטוק

בסוף השבוע צלל הביטקוין במהלך ירידות קיצוני ומהיר של כ-20%, בתוך פחות מ-48 שעות עד לרמת ה-60 אלף דולר. בכך הוא השלים מחיקה של מחצית משווי, בעוד שוק הקריפטו כולו מאבד סכום אדיר של כ־2 טריליון דולר מאז אוקטובר 2025!

בחודשים האחרונים הזהרתי אינספור פעמים ממינוף החוב העצום הקיים בשוק הקריפטו, לא ככותרת דרמטית, אלא כסיכון מערכתי-פיננסי קלאסי שמחכה לטריגר. בחמישי ראינו את מימוש הדברים הלכה למעשה, גם אם באופן ראשוני או חלקי, אבל הסיפור האמיתי מתחיל הרבה לפני כן.

ולא, אני לא מדבר רק על הזהב והכסף (נכסי מבצר) שריכזו עניין וייבשו את הנזילות משוק הקריפטו, לא על הצהרת שר האוצר האמריקאי בסנט לפיה ״ארה״ב לא מתכוונת לרכוש ביטקוין״ ולא על הרגולציה האמריקאית שטרם אושרה במלואה בסנאט ומוסיפה להתעכב.

יהיה מי שיטען ובצדק שהשוק עובר תהליך התבגרות בריא, ומשכך גם כאבי גדילה. מאז שלהי 2024 החלה כניסה מאסיבית של מוסדיים ותאגידי ענק, ממשלות, בנקים גלובליים וקרנות עושר שסופגים את ההיצעים, ממתנים תנועות קיצון ומונעים החרפה של המצב בשוק הקריפטו.

קרן ההשקעות הריבונית של האמירויות לדוגמה, ADIC, יותר משילשה את השקעותיה בביטקוין ברבעון האחרון, והגדירה את המטבע כ״נכס מסחר השווה ערך לזהב״. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי בפועל מדבר בפחות מ-1% הנכסים המנוהלים, וכך גם במרבית הגופים האחרים.

כלומר קיים אימוץ, אך מרוסן מוגבל וחלקי, שלרוב נעשה באמצעות  חשיפה עקיפה, פיילוטים או הקצאות קטנות יחסית. ע״פ מחקר שערכתי לפני מספר חודשים, כ-85% ממטבעות הביטקוין עדיין מוחזקים ע״י הציבור, לו השפעה מכרעת ושליטה על תנועת השוק.

בתחילת אוקטובר הגיע הביטקוין לרמת השיא האחרונה סביב 126 אלף דולר, אז החלה מגמה הדרגתית ועקבית של מימוש וסגירת פוזיציות ענק.

המוכרים העיקריים? ״לווייתנים״ או משקיעי טווח ארוך שרכשו עשרות אלפי מטבעות לפני יותר מעשור, והחליטו לסגור פוזיציות קיימות ברווח מדהים של אלפי אחוזים, ובמקרה קיצון עד לפי 200. במצטבר, רק ברבעון הרביעי של 2025 מדובר על מעל למיליון מטבעות ביטקוין.

כל זאת במקביל לבעיות נזילות מבניות בשוק הקריפטו וסגירת פוזיציית כפויות (ליקווידזציה) ע״י ברוקרים דוגמת Binance, של משקיעים וסוחרים שפעלו במינוף גבוה ומסוכן, לעתים עד לפי 100 מגודל הפוזיציה המקורית.

פדיונות גבוהים וחריגים נרשמו גם בוול-סטריט בקרב קרנות הסל המובילות דוגמת IBIT של BlackRock, כבר בחודש נובמבר עם תחילת המגמה השלילית נמשכו מקרנות הקריפטו במצטבר כ-3.5 מיליארד דולר.

כתוצאה מהגורמים הנ״ל, המטבע הנוצץ המשיך להציג ירידות שערים, באופן מנוגד לגמרי למגמה החיובית באמריקה ובשווקי המניות הגלובליים, אך בצורה מבוקרת באופן יחסי, עד שירד מתחת לרמת ה-90 אלף דולר, אז החל שינוי טקטוני בשוק.

"מאז השקת קרנות הסל (ביטקוין) בסוף 2024 הוזרמו ע״י הציבור כ-65 מיליארד דולר ל-10 הקרנות המובילות, עם סכום ממוצע של 90 אלף דולר, נקודת מפתח עליה שווה לעקוב בתקופה הקרובה.

Crypto.com, בורסה למטבעות קריפטוגרפיים | צילום: שאטרסטוק
Crypto.com, בורסה למטבעות קריפטוגרפיים | צילום: שאטרסטוק

"בפשטות, כל זמן שמטבע הביטקוין מתחת למחיר הנ״ל, הדבר מייצר לחץ בקרב משקיעי טווח קצר המוגדרים ככאלו המחזיקים את הנכס לתקופת זמן הקטנה מ-155 יום".

את הדברים כתבתי באמצע נובמבר והצגתי בפאנלים שונים, כבר אז ניתן היה לזהות את האסקלציה במגמה השלילית וברמת הסיכון, מהן נגזרו בעייתיות ומסוכנות למבנה החוב הקיים בשוק הקריפטו, ולמינוף העצום שלקחו משקיעים פרטיים וגופים גדולים דוגמת Strategy, שהמשיכה בדילול המשקיעים ובגיוסי כספים לרכישת מטבעות ביטקוין לכל אורך הירידה.

הירידה מתחת לרמת ה-90 אלף דולר משולה לנפילת חומת המגן הראשונה, רשת הביטחון של הכסף המוסדי ושל המשקיעים החדשים שהצטרפו לשוק הקריפטו בסוף 2024, פוזיציות שלפתע הפכו הפסדיות.

מאותה הנקודה, הלחץ הוסיף להתגבר במשך שלושה חודשים של דשדוש ותנועה צדדית, סנטימנט המשקיעים הפך שלילי והבורסות והברוקרים השונים המשיכו בהנזלות הכפויות של פוזיציות ממונפות ומסוכנות, שגררו בתגובה המשך מגמה שלילית וירידות מחירים בשוק הקריפטו בכלל ובביטקוין בפרט, מעגל קסמים אינסופי, מסוכן והרסני.

כל זאת במקביל לעיכוב באישור והטמעת הרגולציה ע״י הממשל האמריקאי, דבר שהעלה בוודאי את רמת אי-הוודאות, אם כי באופן זניח, ושוק המתכות כאמור שריכז ביקושי ענק, שבאו במידה מסוימת על חשבון שוק הקריפטו.

גורם נוסף שרבים מפספסים עליו דיברתי בהרחבה גם כן בתקופה האחרונה הוא הין היפני, והשפעות Yen Carry Trade, טריליוני דולרים שזרמו לשוק האמריקאי בשני העשורים האחרונים בהם ״נהנתה״ יפן מריבית אפסית, והושקעו באג"חים, שוק המניות האמריקאי וכן, גם בשוק הקריפטו.

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט | קרדיט: שאטרסטוק
שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט | קרדיט: שאטרסטוק

ההרחבה הכמותית ביפן ע״י הממשלה, שהובילה לזינוק האינפלציה ובעקבות כך לשלוש העלאות ריבית רציפות, וצפי לכאלו נוספות בעתיד מהוות גורם סיכון נוסף שהוביל ליציאת כספים משוק הקריפטו המוגדר כתנודתי ומסוכן. באותו הקשר שווה לציין כי קיימת קורלציה גבוהה בין הין היפני ורמת הריבית לביטקוין.

לצד הגורמים המקרו־פיננסיים, מרחף גם איום שקט אך משמעותי יותר בטווח הארוך, התקדמות המחשוב הקוונטי. הסיכון מהמחשוב הקוונטי לביטקוין אינו מיידי, אך הוא מהותי ברמה העקרונית. ביטקוין נשען על אלגוריתמי הצפנה קריפטוגרפיים (בעיקר ECDSA ו-SHA-256) שמחשבים קלאסיים אינם מסוגלים לפרוץ בזמן סביר. מחשבים קוונטיים, לעומת זאת, בתרחיש עתידי, עשויים להיות מסוגלים לקצר דרמטית את זמן הפיצוח של מפתחות פרטיים, ובכך לאפשר גישה לא מורשית לארנקים ולחתימות דיגיטליות.

גם אם הטכנולוגיה עדיין רחוקה מיישום מעשי בקנה מידה כזה, עצם ההתקדמות המואצת בתחום יוצרת אי ודאות מבנית. משקיעים נדרשים להעריך לא רק סיכון מחיר ומאקרו, אלא גם סיכון טכנולוגי־מערכתי ארוך טווח. בתקופות של מינוף גבוה, נזילות רגישה וסנטימנט שברירי, אי ודאות כזו מתורגמת בקלות לפרמיית סיכון גבוהה יותר ולנטייה להפחתת חשיפה – גם אם האיום עצמו אינו מיידי.

פאזל יפהפה וסבוך של נתונים כלכליים מסביב לעולם, שערי מטבע, פערי נזילות, ליקוידיזציה כפויה, סנטימנט משקיעים, שינויים סטרוקטורליים, רגולציה, מבני חוב ומינוף, רוטציה בין נכסי סיכון ומבצר שונים מסביב לעולם ועוד.

השבוע, כשהביטקוין נסחר סביב רמת ה-80 אלף דולר, הדגשתי פעם נוספת בערוץ הכלכלה את הסיכון שלא מתומחר כראוי במחיר, ואת מה שעלול לקרות כשהנחת היסוד האופטימית של המשקיעים מתחילה להיסדק.

העובדה שמחיר הקנייה הממוצע של סיילור מנכ״ל Strategy נמצא ב-76 אלף דולר, נתפס אצל רבים כהזדמנות, אך הוא היווה למעשה גורם סיכון משמעותי, מעין פצצה מתקתקת שבשבוע האחרון ראינו באופן חלקי ומוחשי את השפעותיה, עם מחיקת הערך האדירה, הפתאומית והמהירה בשוק הקריפטו.

כריית ביטקוין, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
כריית ביטקוין, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

בנקודת הזמן הנוכחית, 713,502 מטבעות הביטקוין של החברה מייצגים הפסד בלתי ממומש של כ-5 מיליארד דולר, זאת בזמן שהמניה נחתכת בכ-70% משיאה.

הירידה מתחת למחיר הממוצע של ענקית רזרבת הקריפטו מערערת למעשה לא רק את סנטימנט המשקיעים, אלא גם את האמון ביכולת של החברה להמשיך ולגייס חוב והון להמשך הפעילות השוטפת.

וברגע שהברז נסגר, אפילו חלקית, מתחיל כדור שלג ואפקט דומינו של מכירות מאולצות ולא אידאולוגיות, לאו דווקא מצד Strategy בשלב הראשוני כמובן, אלא מצד משקיעים וגורמים שונים.

ואם רמת ה-90 אלף דולר דמויה לחומת המגן הראשונה שנשברה עליה דיברנו, עתה ניתן להבין ששכבת ההגנה השנייה הממוקמת סביב קמת ה-76 אלף דולר נשברת גם כן. הדבר מוביל בין היתר לסיכון הקצה, אולי לא מאוד ריאלי ולא כזה שיקרה כבר מחר, אבל כזה שחשוב לדבר עליו.

בניגוד לנרטיב האופטימי, צריך לשאול מה קורה אם הגורמים התומכים בשוק לפתע “נעלמים מהמגרש”. אם אותם שחקנים שנתפסו כרשת הביטחון מפסיקים לספוג ביקושים. במקרה שכזה, המשקיעים הפרטיים שעדיין מהווים את החלק הארי בשוק, ואשר המתינו בסבלנות ונשכו שפתיים לאורך כל גל הירידה במחיר מהטבע, מתוך אמונה שהמוסדיים יצילו כביכול את השוק, עלולים להגיב מתוך אמוציה ופאניקה, וליצור תגובת שרשרת חריפה שתסלים את המצב.

נדגיש שוב כי מדובר בתרחיש קיצון, אין לי כוונה להספיד חלילה את תעשיית הקריפטו ובטח שלא לספק נבואות זעם, ואדרבה, אני פעיל בעולמות הבלוקצ׳יין והפינטק מזה שנים ורואה ערך רב בפתרונות הטכנולוגיים המתקדמים שפלטפורמות וחברות חכמות מסוגלות להציע לכלכלה העולמית.

כהערת שוליים, יש גם להגיד שהסיפור המעניין בשוק המטבעות הדיגיטליים מתרחש במקביל למגמה השלילית ולירידות החדות במניות התוכנה וחברות ה-SaaS, המשקיעים מבצעים התאמות לתיקי ההשקעות, וניתן להבחין במעבר מנכסי סיכון למניות ערך.

מי שמאמין בשוק הקריפטו ובביטקוין יכול להסתכל על חצי הכוס המלאה, או זו “הריקה”, דיסקאונט של 50% ממחיר השיא והזדמנות כניסה נוחה יחסית כהשקעה לטווח הארוך.

יחד עם זאת, נציין כי ההמלצה של גופי ההשקעות המובילים בעולם עומדת כיום על חשיפה של 1%-5% בלבד בתמהיל התיק. חשיפה מעבר לטווח זה נתפסת כחריגה, אגרסיבית ומסוכנת. כזו המקשה על המשקיע להתנהל בתקופות תנודתיות ושליליות הדומות לזו ששוק הקריפטו בתקופה האחרונה. פיזור וגיוון הם שם המשחק, והם רלוונטים מאי-פעם.

בינתיים, בשוק הקריפטו נרשמת התאוששות ראשונית, הביטקוין מציג עלייה כ-15% מהשפל של חמישי האדום לרמת ה־69 אלף דולר, זאת במקביל לאית’ריום, הנסחר ב-2,100 דולר לאחר זינוק של כ-20% מהשפל של ה-5 לפברואר.

בשעה שבישראל מזג האוויר מתחיל להתחמם, בשוק הקריפטו אנו עדים לחורף קריר ורטוב, ועל אף שמדובר בתיקון משמעותי, עמוק וכואב, הוא עדיין נחשב לנורמטיבי ביחס לנתונים היסטוריים ולסייקלים של מימושי עבר.

לא מדובר בסיטואציה של פחד, אלא ברגע של אחריות. שווקים לא קורסים רק בגלל חדשות רעות, אלא בגלל מבנים שבריריים. ומבנה החוב הנוכחי, ראוי לבחינה הרבה יותר מפוכחת. זו גם הזדמנות מיוחדת במינה להסתכלות נבונה ועמוקה על שוקי ההון ועל התחכום הקסום והמופלא שבהם.

 

הכותב הוא אנליסט שווקים וחדשנות פיננסית, מייסד YK Alpha Trading ופועל בעולמות הפינטק והבלוקצ׳יין

תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ השקעות. המידע המופיע באתר זה, לרבות כתבות, סקירות, ניתוחים, נתונים וכל תוכן אחר, מיועד למטרות כלליות, אינפורמטיביות ולימודיות בלבד, ואין לראות בו המלצה, חוות דעת, ייעוץ או תחליף לייעוץ השקעות אישי ו/או שיווק השקעות המותאם לצרכים הספציפיים של אדם מסוים.
המידע אינו מהווה הצעה או הזמנה לרכישה או למכירה של ניירות ערך או כל נכס פיננסי אחר. כל אדם המעוניין לבצע פעולות השקעה, חייב לבחון את המידע באופן עצמאי, תוך התחשבות במצבו הכלכלי, צרכיו האישיים ורמת הסיכון המתאימה לו. השימוש במידע שפורסם באתר הוא על אחריות המשתמש בלבד.
המערכת והחברה המפעילה אינם אחראים לכל הפסד או נזק שייגרמו, במישרין או בעקיפין, כתוצאה משימוש במידע, הסתמכות עליו או ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך עליו.
לפני קבלת כל החלטת השקעה, יש להתייעץ עם יועץ השקעות מוסמך ובעל רישיון מתאים.

 

 

שתפו כתבה זו:

guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות