חבר כלכלן סיפר לי שאשתו עבדה בסוכנות החלל בארה"ב (NaSa) וכשהם היו מקיימים מסיבת עיתונאים הם היו מציגים את ההישגים וההתפתחויות בסוכנות והעיתונאים היו מגלגלים עיניים בפליאה.
היא התפלאה איך הם לא שואלים על העלויות המוגזמות, על הבחירות הכושלות של הסוכנות, על הפספוסים בהשקעות בתחומים חשובים. הסיפור הזה גרם לו להבין שלמעשה הם מפספסים את השאלות הטובות מאותה הסיבה שהעיתונאים המסקרים את הפד מפספסים אותן – הם לא מספיק מבינים בתחום.
אתמול פירסם משרד התקציב בקונגרס את התחזית השנתית שלו לעשור הקרוב ונראה שגם הפעם אנחנו מפספסים את הסיפור הגדול: הדוח זועק שארה"ב בבעיית חוב שהולכת רק להחמיר בשנים הקרובות ואנחנו מתעלמים. טוב, לא כולם מתעלמים: עובדה שהזהב חוזר למסלולו ושוב חוצה את ה-5,000 דולר לאונקיה, אחרי שהבנקים המרכזיים נהנו ממימוש וחוזרים מייד למסלול הרכישות, חוץ מבנק ישראל.
מהדוח עולה שהשנה הממשל יוציא 7.4 טריליון דולר והכנסות המסים הצפויות הן 5.6 טריליון בלבד. מעניין לציין שלפני הקורונה, ב-2019, ההוצאה השנתית של הממשל הסתכמה ב-4.4 טריליון "בלבד" וגביית המסים הסתכמה ב-5.2 טריליון. כך שאם הממשל היה חוזר להוצאה של טרום הקורונה, גם בהתאמה ריאלית, הוא היה יכול להישאר כיום בעודף, במקום להמשיך לצבור גירעונות.

לפי אותה תחזית, המתבססת על הקיים, ללא משבר נוסף, הגירעון השנתי יגיע ל-3 טריליון דולר בתוך 9-10 שנים – מ-1.8 טריליון כיום. כך שסך היקף החוב של ארה"ב יתפח מ-38 טריליון ל-78 טריליון דולר!
הדוח מבחין בין 3 סוגי הוצאות: הוצאות חובה, החזרי חוב והוצאות בחירה (Discretionary). לפי אותה תחזית, הוצאות החזר החוב יעלו על הוצאות הבחירה. זה מצב חדש במדינה דמוקרטית, בה מידת החופש של נבחרי הציבור תהפוך להיות משנית. נזכיר שכבר כיום ההוצאה על החזרי הריבית גבוהה יותר מההוצאה הגדולה של הממשל על ביטחון. עוד צופים מחברי הדוח שהוצאות הביטוח הלאומי וביטוחי הבריאות של הממשל יסתכמו ב-50 טריליון דולר 5 טריליון בממוצע רב-שנתי ויחד עם תוכנית המזון הן יגיעו ל-6 טריליון, במקום כ-3 טריליון כיום.

נזכיר שמדובר במשרד פדרלי, תחת הנשיא דונלד טראמפ, ולא בתחזית לעומתית. כך למשל, הנחות מחברי הדוח הן שהאינפלציה תתרסן בעשור הקרוב ותתייצב על 2% בשנה. אלא שהתחזית הזו מניחה זאת מצד המחירים בלבד – הנחה לגמרי לא ריאלית. השאלה המתבקשת היא מי יממן את החוב העצום שהם צופים? הרי הפד ייאלץ להנפיק אג"ח וככל הנראה הבנקים המרכזיים בעולם ימשיכו לאבד תיאבון לרכוש אותן, כך שהוא עצמו יצטרך לרכוש את הפער ולממן אותו על ידי המשך הדפסת כסף, או במלים אחרות על ידי יצירת אינפלציה.
ראינו שבתקופת הקורונה הפד ייצר 5 טריליון דולר כדי לממן את הוצאות המגפה והוא יצר אינפלציה של 9%. אלא שהתחזית הזו מדברת על יצירת גירעון של לכל הפחות 10 טריליון דולר – איך בדיוק ארה"ב תוכל לשמור על אינפלציה של 2% בסביבת חוב כזו?




