שבועיים אחרי פרוץ המתקפה על איראן ארה"ב, ביום שבת, הגיעה ליעד הכתר הקדוש שלה – האי ח'ארג, המרוחק כ-24 ק"מ מחופיה. מדובר בתרנגול הזהב של המשטר, שכמעט כל משלוחי הנפט שלו יוצאים משם – 90% ליתר דיוק ומהווה את החמצן לקיומו.
רוב יצוא הנפט האיראני מיועד לסין ומהווה כ-11% מתצרוכת הנפט שלה ויחד עם ונצואלה מהווה כ-15% ממנו. אך שני היעדים האלה, בעיקר איראן, אחראים למחירים הזולים ממנה סין נהנתה והיא מאוד לא תשמח לוותר עליהם.
האי ח'ארג נבנה בשנות ה-60 על ידי ארמקו (Amoco) האמריקאית, כהאב אחסון מהגדולים בעולם, עם מקום לעגינה של עד 8 מכליות ענק בו זמנית. לאי מגיע הנפט בצינורות ממרבית שדות הנפט ברחבי המדינה הענקית. מאז המהפכה ב-1979 האי, כמו כל תעשיות הנפט במדינה הולאמו. המכליות הטעונות באי יוצאות ממנו דרך מצר הורמוז.
מאז הסנקציות שהוטלו על איראן באי הזה מוטענות כ-1.5 מיליון חביות ביום – יותר מתפוקתן של מרבית מדינות אופ"ק. לכן האי הזה מהווה אינדיקציה חשובה למחירי הנפט בעולם. כשמשהו ביכולת האספקה שלו משתבש ההשפעה על מחירי הנפט בעולם ניכרת באופן מיידי.
באי הזה פזורות לא פחות מ-30 מיליון חביות והוא מסוגל לספק עד 10 מיליון חביות ביום. לפני המתקפה עליה איראן האיצה את הייצור והייצוא ושילחה כמה שיותר מכליות לים, כדי שלא להיות חשופה למקרה שקרה.. ואכן ביום המתקפה עגנו באי רק שתי מכליות וארה"ב נמנעה מלתקוף אותו. ככל הנראה היא בנתה על כך שהמסר יובן נכון וגם איראן לא תפגע במצר הורמוז.
אך איראן המשיכה בחישוביה הנוגדים כל היגיון והתגרתה בארה"ב במקום הכי כואב לה – במצר שהזניק את מחירי הנפט בעולם. לכן התקיפה באי ח'ארג הולמת את מה שאיראן למעשה זימנה. אך התקיפה הזו נעשתה באופן מידתי, היא לא השביתה את פעילותו ולא הציתה מלאים, אלא בעיקר פגעה במנגנוני ההגנה עליו ובכך חשפה אותו לתקיפה קטלנית יותר בהמשך.
נראה שתקיפה נחושה אחת טובה יותר מאלף מילים, אבל ראוי לזכור שהאייתולות הוכיחו עד כה שהם לא טורחים לקרוא – לא את הכתוב בשורות ובוודאי שלא את מה שביניהן. בינתיים המשטר כבר מגיב בתקשורת המקומית בהתבטאויות לוחמניות לפיהן "אם מתקני האנרגיה של איראן יותקפו, צבא הרפובליקה האסלאמית יפגע ביעדי נפט הקשורים לארה"ב במזה"ת", כך מדווחות סוכנויות הידיעות.
בכל מקרה מדובר בעליית מדרגה שהשוק יצטרך לתמחר כעת. הפגיעה במצר הורמוז כבר תומחרה על ידי השוק בזינוק של 40-50 אחוזים במחירי הנפט; התקיפה על האי, שכנראה לא במקרה אירעה ביום שבת, מאפשרת לשוק לעכל את המהלך. גם ביום ראשון לא מתקיים מסחר בעולם והמציאות בשטח עוד עשויה להשתנות עד לפתיחת השווקים. בארה"ב רומזים על "הפתעות" שנכונו לאיראן, שעשויות עוד להשפיע על התמחור.
הרצף האפשרי הוא בין הפלת המשטר והשתלטות ארה"ב על אספקת הנפט האיראני ועד להתדרדרות העימות ופגיעה במתקני נפט ובמאגרים. מבחינת השוק מדובר ברצף שנע בין 80-130 דולר לחבית – בין מצב של המשך לחימה בסיכונים סבירים, לבין שיבוש ארוך בייצור, באספקה ובמעברים באיראן. מצב הקיצון עלול להתברר כאסטרטגיית "תמות נפשי עם טראמפ" של משטר האייתולות.
כותב הטור הוא ערן בר טל, העורך הראשי של ערוץ 10.
