בימים שבהם השווקים מגיבים בעצבנות לכל אירוע ביטחוני, לכל נתון אינפלציה ולכל שינוי בציפיות הריבית, קל להרגיש שהדבר ההגיוני לעשות הוא לעצור הכל. ירידות חדות, כותרות דרמטיות ותחזיות קודרות יוצרות תחושה שהשוק איבד כיוון, ושאולי עדיף לעמוד בצד עד שהעשן יתפזר. זו תגובה אנושית וטבעית, אבל לא בהכרח תגובה פיננסית נכונה.
דווקא בתקופות כאלה, מתברר ההבדל בין משקיע שפועל מתוך רגש לבין משקיע שפועל מתוך מדיניות. השקעות אינן נמדדות באמת בתקופות רגועות, אלא דווקא כאשר הסביבה רועשת, הגרפים אדומים והפחד תופס את מרכז הבמה.
ברגעים האלה חשוב לזכור שתנודתיות אינה תקלה, אלא מאפיין קבוע של שוק ההון. ירידות, זעזועים והתאוששויות הם אינם סטייה מהמסלול.
גם ההיסטוריה הישראלית מלמדת את זה היטב. כמעט בכל מערכת ביטחונית משמעותית נרשמה בתחילה תגובה שלילית בשוק, אבל במקרים רבים הירידות לא נמשכו לאורך זמן. במילים אחרות – השוק מגיב מהר לאי ודאות, אבל לא תמיד נשאר שם.
מי שמסתכל רק על הרגע הראשון עלול לחשוב שמדובר בשינוי מגמה עמוק, בעוד שבפועל לא פעם מדובר בהלם קצר טווח.
למשל, במבצע "חומת מגן" נרשמה ירידה של 9.4% במדד ת"א 125 בשיא הירידות. במלחמת לבנון השנייה נרשמה ירידה של 8.2%. במבצעים "עופרת יצוקה", "עמוד ענן", "צוק איתן" ו"שומר חומות", שיא הירידה היה מתון יותר ונע בטווח של 1.3%-2.3% בלבד.
לעומת זאת, במלחמת "חרבות ברזל" נרשמה תגובה חריפה יותר, עם ירידה של 13.5% בשיא. נראה כי לא כל מערכה ביטחונית מייצרת את אותו אפקט, ושעוצמת הפגיעה תלויה לא רק באירוע עצמו, אלא גם בהקשר הכלכלי, בעוצמת ההפתעה ובתחושת אי הוודאות הנלווית.
מי שמקבל החלטות השקעה מתוך לחץ, עושה בדרך כלל את הטעות הקלאסית ביותר – מכירה אחרי שהירידה קרתה. כך, במקום להפחית סיכון בזמן, הוא מממש הפסד מתוך בהלה. הבעיה אינה רק כספית, אלא גם התנהגותית. כשהחלטות מתקבלות מתוך פחד, הן נשענות על כותרת חדשותית, או על אינטואיציה ולא על אסטרטגיה סדורה.
הנקודה החשובה היא לא רק שהשוק יורד בזמן מלחמה, אלא גם מה קורה אחר כך. במלחמת חרבות ברזל, למשל, מדד תל אביב 35 ירד בכ-12.3% בשלושת השבועות הראשונים, אך עד סוף 2023 כבר חזר לעלות והיה גבוה בכ-1.8% לעומת רמתו ערב המלחמה.
בשנים 2024 ו-2025 זינקו מדדי המניות בתל אביב והניבו תשואה של עשרות אחוזים. זו דוגמה חזקה לכך שהתגובה הראשונית של השוק אינה בהכרח סוף הסיפור. מי שמכר בפאניקה בתחילת הדרך, עלול היה לגלות בהמשך שהוא מימש הפסד דווקא ברגע הגרוע ביותר.
גם במלחמת לבנון השנייה נרשמה בתחילת הלחימה ירידה חדה במדדי המניות, לצד עלייה במדדי הסיכון ופיחות בשקל. אך לאחר זמן קצר יחסית חזרו השווקים למגמות ששררו לפני המשבר. גם בצוק איתן, למרות המתח הביטחוני והפגיעה בפעילות בחלק מהענפים, שוק המניות לא נכנס לסחרור מתמשך. למעשה, בנתוני בנק ישראל נרשם כי לאחר ירידה קלה ביולי 2014, נרשמו בחודשים שלאחר מכן עליות במדד המניות הכללי. כלומר, גם בתקופות ביטחוניות מורכבות, השוק יודע לעבד את המידע מחדש, לתמחר מחדש סיכונים, ולחזור להסתכל קדימה.
מכאן נובע לקח חשוב למשקיע פרטי: במקום לשאול מה יעשה השוק מחר בבוקר, צריך לשאול מה תפקידו של הכסף הזה בחיים שלי. האם הוא מיועד לפנסיה, לרכישת דירה, לילדים, או לכרית ביטחון. ככל שהמטרה ברורה יותר, כך קל יותר להבין אם ירידה רגעית באמת מצדיקה שינוי מהותי.
בתקופות כאלה, מומלץ לחזור לעקרונות הבסיס. כדאי לבנות תיק שמותאם למטרות החיים ולא מושפע מרעש רקע, לשמור על פיזור בתחומים ולהימנע מריכוזיות ההשקעות. כדאי גם להחזיק מניה ברמת סיכון שמתאימה לאופק ההשקעה, להימנע מניסיון לתזמן יציאה וחזרה, ומומלץ לבדוק את התיק מתוך היגיון, ולא מתוך בהלה.
זה אולי ההבדל המרכזי בין משקיע שמגיב לכותרות לבין משקיע שמנהל הון. הראשון מחפש כל הזמן את הצעד הבא כדי לברוח מסיכון. השני מבין שסיכון אינו דבר שאפשר לבטל לחלוטין, אלא דבר שצריך לנהל נכון. פיזור, תכנון ומשמעת אינם מבטיחים שלא יהיו ירידות, אבל הם בהחלט מפחיתים את הסיכוי לקבל החלטות שגויות ברגעים טעונים.
הלקח מהניסיון הישראלי ברור למדי. גם כאשר האירועים הביטחוניים קשים, השוק אינו בהכרח מתנהג כמו שהפחד הראשוני גורם לנו לחשוב. לפעמים הירידה חדה, לפעמים היא דווקא מוגבלת, ובמקרים רבים מגיע גם תיקון מהיר יחסית. לכן, לא כל הסלמה היא סיבה לפרק תיק, ולא כל כותרת דרמטית מצדיקה שינוי אסטרטגי.
השקעה נכונה אינה נבחנת לפי שבוע אחד אדום או לפי יום מסחר עצבני במיוחד. היא נבחנת לפי היכולת להישאר עקביים גם כשהסביבה מאתגרת. מי שמבין שתנודתיות היא חלק מהמחיר שמשלמים כדי להשתתף בצמיחה ארוכת טווח, ומי שפועל מתוך אסטרטגיה ולא מתוך פחד רגעי, מגדיל את הסיכוי שלו לעבור גם תקופות קשות בצורה טובה יותר. בשוק ההון, כמו בתחומים רבים אחרים, לא כל כותרת היא סיבה לשנות כיוון.
הכותב הוא מתכנן פיננסי וסוכן ביטוח פנסיוני ב SFP, ספיר קדוש סוכנות לביטוח פנסיוני בע"מ.
תוכן האתר אינו מהווה ייעוץ השקעות
המידע המופיע באתר זה, לרבות כתבות, סקירות, ניתוחים, נתונים וכל תוכן אחר, מיועד למטרות כלליות, אינפורמטיביות ולימודיות בלבד, ואין לראות בו המלצה, חוות דעת, ייעוץ או תחליף לייעוץ השקעות אישי ו/או שיווק השקעות המותאם לצרכים הספציפיים של אדם מסוים.
המידע אינו מהווה הצעה או הזמנה לרכישה או למכירה של ניירות ערך או כל נכס פיננסי אחר. כל אדם המעוניין לבצע פעולות השקעה, חייב לבחון את המידע באופן עצמאי, תוך התחשבות במצבו הכלכלי, צרכיו האישיים ורמת הסיכון המתאימה לו.
השימוש במידע שפורסם באתר הוא על אחריות המשתמש בלבד.
המערכת והחברה המפעילה אינם אחראים לכל הפסד או נזק שייגרמו, במישרין או בעקיפין, כתוצאה משימוש במידע, הסתמכות עליו או ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך עליו.
לפני קבלת כל החלטת השקעה, יש להתייעץ עם יועץ השקעות מוסמך ובעל רישיון מתאים.
