"שוק הפנסיה לא עובד בצורה מאוזנת ונכונה. הבעיות בעולם הייעוץ הפנסיוני לא מספיק מדוברות – לא בתקשורת ולא במחקרים". כך אמר השבוע בתוכנית "כללי המשחק" יורם לביאנט, יו״ר הוועדה הפנסיונית בלשכת סוכני הביטוח. לביאנט הפנה אצבע מאשימה לכיוון הגופים המוסדיים, גופי הפנסיה הגדולים בארץ, וטען שרוב הבעיות נגזרות ממבנה השוק ומאופן הניהול שלהם את עולם הייעוץ הפנסיוני.
סוכני הביטוח סובלים מבעיה תדמיתית. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן גוריון מצביע על רמת אמון נמוכה מאוד של הציבור בסוכני הביטוח. רמת האמון שנרשמה בקרב הנשאלים במחקר הייתה זהה לרמת האמון במוסכניקים. למרות הממצאים הלא מחמיאים האלה, המחקר העלה כי רוב הציבור פועל על פי המלצות המתווכים הפנסיוניים, על אף האמון הנמוך, ככל הנראה בשל חוסר הבנה וידע מספקים הדרושים להתמודדות עם המורכבות של עולמות הפנסיה.
אחד הגורמים המרכזיים שמסבירים את רמת האמון הנמוכה של הציבור במתווכים הפנסיוניים הוא עניין התגמול. התפיסה היא שהסוכן אינו פועל באובייקטיביות אלא לפי אינטרס כלכלי נסתר שמבטיח לו עמלות גבוהות.
ממצאי המחקר, שנערך על ידי טניה מאיר פרוג, דוקטורנטית וחוקרת במרכז לפנסיה, ביטוח ופסיכולוגיה כלכלית באוניברסיטת בן גוריון, הוצגו בתוכנית "כללי המשחק" ב-29 באוקטובר, אולם בלשכת סוכני הביטוח התעקשו להגיב לממצאי המחקר הלא מחמיא הזה מבחינתם וביקשו להציג את התמונה המלאה שכוללת את הזווית של לשכת סוכני הביטוח. בהקשר זה התראיין השבוע בתוכנית יורם לביאנט שהדגיש כי "בראש ובראשונה יש לקחת בחשבון את תפקידו החיוני והקריטי של המתווך הפנסיוני במציאות של אוריינות פיננסית נמוכה כאשר מישהו שמבין בתחום צריך לתווך".
איך אתם מסבירים את ממצאי המחקר על רמת האמינות הנמוכה?
"ההנחות במחקר לא מאוד נכונות, אבל אני לא מעוניין להתייחס ישירות למחקר אלא להסביר את המהות. חשוב להבין איך שוק הפנסיוני עובד והאם הוא עובד בצורה נכונה, ולדעתי לא לגמרי".
צפו בריאיון המלא:
למה השוק לא עובד באופן הנכון?
"השוק לא עובד בצורה מאוזנת ונכונה כפי שהיה מתבקש אחרי רפורמת בכר. 20 שנה לרפורמה שבאה ליצור מערכת של איזונים ובלמים במערכת הפנסיונית וחלוקת תפקידים. לכל אחד יש תפקיד, יש את המתווך, יש את החברה הגוף המוסדי. כל אחד עובד באופן תקין וכך נוצרת מערכת מאוזנת, וכך היה לאורך זמן. אבל במהלך השנים לאט לאט חלק מהאיזונים התחילו להתערער. זה נובע מגופים מוסדיים שמנהלים את הפנסיה.
"למרות שהשוק גדל בצורה מטורפת, מספר הגופים הלך והצטמצם. למעשה אנחנו בשוק מאוד ריכוזי. בסך הכל רק חמישה גופים מנהלים לנו כמעט את כל הפנסיה, זה מאוד ריכוזי. הבעיה היא לא רק ריכוזיות, השוק מתנהל גם בצורה מתואמת.
"אחד העניינים שהגופים הפיננסים מתאמים הוא התגמול. קובעים איזה תגמול יהיה למתווכים, במקום מערכת מפוקחת ומאוזנת, פתאום מתחילות להיווצר מניפולציות. מבחינת הלקוח זה טבעי שהוא קצת יחשוד כי הוא לא משלם למתווך והוא גם מבין שמישהו אחר משלם. הדברים התחילו להתערער באשמתם של הגופים המוסדיים, אני לא חושש להגיד זאת כיוון שהם כבר לקחו את העניין למקומות אבסורדיים".
איך זה בא לידי ביטוי? איך הציבור נפגע?
"חשוב להגיד כי ועדת בכר קבעה שהסוכן חייב לעבוד אך ורק לטובת הלקוח וזה גם גוף מפוקח כך שיש חוק שמגן על הציבור. אבל יש דוגמאות שממחישות איך גופים מוסדיים מענישים סוכן שלא מצליח למכור מספיק. לדוגמה: זה פוגע בציבור אם סוכן רוצה לעבוד עם כמה גופים כדי לתת שירות ללקוח במגוון מוצרים אך הוא נתקע כי הוא לא מצליח להגיע לסף המינימום של המלאי, זו תקלה שהייתה צריכה להיפתר מבחינה רגולטורית.
"עוד דוגמה: אומרים לסוכן 'אם תמכור מוצרי בריאות, תקבל עמלה על פנסיה'. מה הקשר? לא צריכה להיות התניה כזאת. יש גם מקרים שבהם סוכן שבא לתת שירות ללקוח לא מקבל תגמול כי הוא לא מכר שום דבר, זה גם לא תקין כי זה תפקידו של הסוכן גם לתת שירות ולא רק מכירה. אם יבוא למתווך הפנסיה לקוח בעל תיק פנסיוני תקין שלא צריך להזיז בו שום דבר, הסוכן למעשה נענש על כך שלא הזיז כלום. זו תקלה כי הוא לא מקבל שום דבר".
הציבור נפגע. איפה הרגולציה?
"הגופים המוסדיים מרכזים כוח, סוכן הביטוח רוצה להיות מתוגמל על עבודה שביצע ובצדק. הסוכן עושה עבודה חשובה וחיובית אבל זו השאלה בעצם – איפה הרגולטור? עד עכשיו הרגולטור לא התערב במנגנונים ויכול להיות שהוא גם לא מכיר הכל ולא לגמרי שוחה בכל נבכי עולם הפנסיה. בסוף יוצא שהתדמית של הסוכן נפגעת, הציבור גם נפגע ומי שיושב בנחת ובשקט הם הגופים המוסדיים".
מה נכון לעשות בשלב זה?
"צריך לפתוח את השוק ולהגביר פיקוח על כל מיני נורמות בשטח שלמעשה מענישות סוכנים. הפרקטיקה הזו צריכה להיעלם מהעולם. כך הסוכן יוכל להתפרנס בכבוד ולתת שירות ללקוח בלי להיות נתון ללחצים של גוף מוסדי שהוא צריך להשביע את רצונו".
