משרד הכלכלה והתעשייה פירסם השבוע תזכיר לחוק התקנים שמטרתו להרחיב את הרפורמה "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל" גם לארה"ב. המטרה היא שגם מוצרים שיוצרו בארה"ב ועומדים ברגולציה האמריקאית יהיו ניתנים ליבוא ולמכירה בישראל וזאת במטרה להרחיב את היבוא ולהוביל לירידת מחירים.
הרחבת הרפורמה לארה"ב תאפשר יבוא של מגוון מוצרים רחב בתחומים כמו צעצועים, ריהוט, אופניים, כלי אוכל וכו'. היבוא צפוי להיות בהליך מזורז שמפחית חסמים ובירוקרטיות אבל הרפורמה תחול רק על מוצרים שיוצרו בארה"ב, ולא על כל המוצרים שנמכרים שם, דבר שמראש מצמצם את ההיצע האפשרי לייבא.
ינון אלרועי, ראש מערך אסדרה במשרד הכלכלה והתעשייה, התראיין השבוע בתוכנית "כללי המשחק" עם ענבל עומר והתייחס להרחבת הרפורמה ליבוא מארה"ב. הוא פירט בעניין התיקון לחוק התקנים שנועד לייצר את המסלול החדש – "מסלול אמריקאי" ליבוא לישראל, מסלול שיהיה דומה בהליך שבוצע בעת ההתאמה לרגולציה של אירופה. אלרועי מציין שיצאה משלחת לארצות הברית במיוחד כדי ללמוד את הרגולציה שלהם ולהבין את ההבדלים בין הרגולציה שם לרגולציה הישראלית.
צפו בריאיון המלא:
ספר על אופי הרפורמה שבוצעה.
"אנחנו פועלים בצורה נחושה כבר כמה שנים טובות כדי לצמצם את החסמים הקיימים בפני היבוא וכדי להתמודד עם העובדה שהמחירים בארץ בממוצע גבוהים ב-28% לעומת מחיר המוצרים הממוצע במדינות ה-OECD. מדובר בצעדים מדודים, נחושים ואחראים כדי להפחית חסמים. פעלנו בקיץ 2024. הצעד הראשון היה לשחרר את היבוא מהצורך לעבור דרך מעבודות בדיקה כאן בארץ וכך הורדנו את הנטל. זו הייתה החלטה משמעותית גם מבחינת הזמן וגם מבחינת המחיר וגמישות היבואנים.
"בינואר 2025 השקנו את 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל', בהקשר הזה אני רוצה לציין ששמעתי את שגריר ישראל באיחוד האירופי שסיפר שהיבוא מהאיחוד האירופי גדל במיליארד אירו. אנחנו גם רואים גידול במספר היבואנים, כלומר גידול ביבוא במוצרים שמעניינים את כולנו – מוצרי חשמל, אופניים ושלל מוצרים".
לגבי ארה"ב יש ביקורת על כך שזה יחול רק על מוצרים שמיוצרים על אדמתה. איך אתה מתייחס לכך?
"אני רוצה לשים הכל בפרופורציה. אנחנו הולכים להקל על הבאה של מוצרים שנמכרים או בארה"ב או בישראל. הקפדנו לא לקפח גם את היצרנים הישראלים שפועלים לייצא, אנחנו רוצים להקל שלא תהיה להם רגולציה מיוחדת. לגבי ארה"ב, מה שאנחנו הולכים לעשות זה להגדיל יבוא מוצרים.
כך שלמעשה יש לנו ארבעה מסלולים שבהם יבואן יכול להביא מוצרים: מסלול ישראלי, מסלול בינלאומי, מסלול 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל' ועכשיו המסלול החדש האמריקאי שיושק בחודשים הקרובים. ליבואנים יש בהחלט מה לבחור".
העובדה שזה יחול רק על מוצרים שמיוצרים בארה"ב ולא על כלל המוצרים הנמכרים ומשווקים בארה"ב עלולה לצמצם מראש את היצע המוצרים שאפשר לייבא.
"נקודת האפס שלנו היא המצב הקיים. עד קיץ 2022 היה רק את המסלול הישראלי. הוספנו מסלול בינלאומי ועוד מסלול אירופי. אני מדגיש שעד עכשיו היה רק מסלול אחד, עכשיו נוסף מסלול רביעי אז אני לא רואה כאן צמצום אלא הרחבה".
נכון, אבל עדיין מדברים איתנו על הרחבת היבוא מארה"ב ועל רפורמה שנועדה להביא לירידת מחירים. היינו מצפים לאפקט גדול – העובדה שזה יחול רק על ייצור בארה"ב מערערת קצת את הצלחת הרפורמה.
"אמרו על רפורמה כזו או אחרת שלא תעבוד. מה שטוב לאירופה הסבירו לנו שלא יכול להיות שמוצרים שנמכרים בסופר בבריסל יימכרו כאן. בפועל זה לא היה כך. היבוא מצליח להיפתח. מזכיר שלאחרונה שתי רשתות שיווק בארץ מכרו אייפון במסלולים מקבילים, יבוא מקביל עובד. יש סיפורים דומים עם שואבי אבק, מכונות קפה, עגלות תינוקות. עם כל הקשיים נכנסה לארץ רשת שיווק בינלאומית" (קרפור, ע"ע).
איך אתה מסביר שהצרכן הישראלי עוד לא מרגיש הקלה ביוקר המחיה בכיס – במזון, בהלבשה. כמעט בכל תחום יוקר המחיה כבד.
"יוקר המחיה כבד על הצרכנים והוא מורכב מהרבה עולמות תוכן. אם מסתכלים בסל הצריכה רואים שמשלמים הרבה על דיור וארנונה. נתוני צריכה שנוגעים למזון, הלבשה וכו' זה כ-22% מסך סל הצריכה. ב-22% האלה אנחנו עובדים. אני גאה במה שאנחנו עושים, גם מסתכל בסיפוק במה שקורה ונכון שאפשר עוד, מצפים לאימפקט יותר גדול. חשוב שכולנו נהיה מודעים היטב כצרכנים ואולי לא להתעקש על קניית מותגים".
