בכנסת מקודמת בימים אלה הצעת חוק חדשה שמבקשת להרחיב את המאבק בארגוני הפשיעה דרך פגיעה ביכולת שלהם להשתלב בכלכלה הציבורית. ההצעה, שנידונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט, תאפשר לוועדה ייעודית במשרד האוצר למנוע מחברות וספקים להשתתף במכרזים ציבוריים גם ללא כתב אישום, ולעיתים עוד בשלב שבו קיימות רק אינדיקציות מודיעיניות או פרפרזות של גורמי אכיפה.
לפי יוזמי החוק, המטרה היא לנתק את ארגוני הפשיעה ממקורות הכנסה משמעותיים הנובעים מהשתלטות על מכרזים ברשויות המקומיות, תשתיות ופרויקטים ציבוריים. בממשלה רואים בכך מהלך אסטרטגי שנועד למוטט את התשתית הכלכלית של משפחות הפשע ולצמצם חדירה של גורמים עברייניים לכספי ציבור.
לצפייה בקטע:
עם זאת, בריאיון לכללי המשחק, טען עו"ד אייל גליק כי מנגנון החוק במתכונתו הנוכחית מעורר שאלות משפטיות וכלכליות כבדות. לדבריו, עצם האפשרות לפסול חברה על בסיס מידע חסוי, מבלי שהוגש נגדה כתב אישום ומבלי שניתנה הכרעה שיפוטית, יוצרת סיכון ממשי לשימוש לא מבוקר בכלי דרמטי.
גליק הסביר כי בניגוד להליך משפטי רגיל, שבו שופט בוחן את הראיות ואת מהימנותן, במקרה זה ההכרעה תימסר לוועדה מנהלית שתסתמך בעיקר על מידע משטרתי. לדבריו, מדובר ברף נמוך יחסית שעלול לאפשר גם למתחרים עסקיים לנסות להשפיע בעקיפין על החלטות, באמצעות תלונות שייצרו בסיס לפתיחת בדיקה מודיעינית.
לדבריו, הסכנה אינה רק לעסקים החשודים, אלא גם לפעילות הכלכלית הרחבה: "כשחוסמים ספק מהשתתפות במכרזים ציבוריים, זו לא רק פגיעה בעסקה בודדת זו פגיעה ישירה בתזרים, בתחרות וביכולת של חברות לפעול בשוק”. הוא הדגיש כי מדינה המבקשת להיאבק בפשיעה חייבת לעשות זאת מבלי לייצר מנגנון שעלול לשמש לפגיעה עסקית לא מוצדקת.
סוגיה נוספת שעלתה בדיון נוגעת להקמת מאגר מידע מרכזי שירכז נתונים על כלל החברות הניגשות למכרזים בישראל. גליק הזהיר כי ריכוז כזה בידי המדינה מעלה חששות כבדים בנוגע לפרטיות המידע העסקי, במיוחד כאשר כבר כיום חברות נדרשות לחשוף פרטים פיננסיים רחבים כחלק מהליכי מכרז. הרחבת המאגר, לדבריו, מקרבת את השוק למודל של פיקוח יתר שעלול לפגוע גם בעסקים נורמטיביים לחלוטין.
לצד הביקורת, גליק הבהיר כי עצם המאבק בפשיעה הכלכלית הוא יעד נכון. הוא ציין כי כבר כיום מופעלים כלים משמעותיים, בהם חילוטי רכוש, הקפאת חשבונות ופעולות כלכליות אגרסיביות נגד ארגוני פשיעה. לשיטתו, החוק החדש אינו פסול עקרונית, אך נדרש לחדד את מנגנוני הבקרה עליו, בעיקר באמצעות פיקוח שיפוטי הדוק יותר וגורם מקצועי עצמאי בראש הוועדה.
הדיון סביב ההצעה צפוי להימשך בשבועות הקרובים, כאשר אחת השאלות המרכזיות תהיה עד כמה ניתן להרחיב את כלי האכיפה נגד פשיעה מאורגנת, מבלי לפגוע באופן לא מידתי בחופש העיסוק, בפרטיות ובתחרות החופשית במשק הישראלי.
