56 תאגידי מים קיימים היום בישראל. הם מנהלים את משק המים לאחר שהניהול הזה נלקח מהרשויות המקומיות לפני כ-30 שנה במסגרת חוק המעביר את הסמכויות הישירות בתחום המים לידי התאגידים. לא מעט ביקורת ספגו התאגידים על אופן הניהול ועל ייקור חשבונות המים.
לאחרונה קידם משרד האנרגיה והתשתיות הצעת חוק שמטרתה לחזור לניהול הקודם ולשיטה הראשונה של ניהול וטיפול במים על ידי הרשויות המקומיות.
לפי הצעת החוק, רשויות שיעמדו במספר תנאים הכרחיים יוכלו לחזור ולנהל את משק המים כאשר התנאי המרכזי הוא משק סגור, דבר שמבטיח כי ההכנסות שתקבל הרשות המקומית מתשלומי המים יופנו לתחזוקה ופיתוח תשתיות המים ולא יתערבבו עם הוצאות אחרות של הרשות המקומית. עירייה שתבקש לחזור למצב הקודם תיאלץ לעמוד בכל הקריטריונים שהוגדרו. הצעת החוק של שר האנרגיה אלי כהן אושרה בוועדת החוקה והיא צפויה לעלות בקרוב לקריאה ראשונה בכנסת.
מסתבר כי הניסיונות לקדם את הצעת החוק הם לא רק של משרד האנרגיה, אלא גם בלחץ רשויות מקומיות שמשוועות לחזרה אחורה למצב הקודם של ניהול המים על ידן. בראש הרשויות המקומיות שתומכות ומקדמות את הצעת החוק נמצאת המועצה המקומית גדרה. סהר פינטו, ראש המועצה גדרה, התארח השבוע בתוכנית "כללי המשחק" עם ענבל עומר והתייחס לצורך שהוא רואה בביטול תאגידי המים: "התאגיד ניפח את המחיר וגם יצר מנגנון ובאופן טבעי יש עלויות למנגנון הזה – מישהו צריך לשלם עבור המנכ"ל והרכב של המנכ"ל".
מה הסיבה המרכזית להתנגדות שלכם לתאגידי המים?
"תאגידי המים הם פתרון מיושן לבעיה שכבר לא באמת קיימת, בעיה שהייתה אז לפני 30 שנה. התאגידים הביאו להתייקרות מחירי המים כי התווסף המע"מ. כשהתושב משלם ארנונה הוא לא משלם מע"מ. אז פעם לא הייתה תוספת מס על המים ומאז המעבר לתאגידים התווסף המס. מעבר לזה, מדובר במנגנונים מנופחים. מה שפעם ידעה לעשות פקידת הגבייה בעירייה שממלא מגיעים אליה לשלם ארנונה או תשלומים אחרים, היום כבר יש מנגנונים מנופחים, משרדים, צוותים ומנכ"ל. הצרכן משלם את המחיר למנגנון המנופח והמיותר כשבעירייה כבר קיימות כל התשתיות לניהול משק המים, לצד זה גם השירות שמספקים התאגידים הוא פחות טוב".
אז אולי יש מקום להתייעלות או להפחתה במספר התאגידים. למה צריך לבטל את כל השיטה?
"מאז שנבחרתי כראש עיר אני מרגיש את הצד של התושב שמתלונן על התייקרות מחירי המים וגם יש פגיעה בשירות שהתושב מקבל. אתן דוגמה שתמחיש את הירידה בשירות: אצלנו תאגיד המים בגדרה הוא אזורי, כמה ימים לפני פסח התאגיד מצא את הזמן לקרצף את הכביש ולסגור את המים, דווקא בזמן הכי לא מתאים לתושבים. אין מצב שמי שדואג לתושבים ומבין את צרכיהם יאפשר את זה. תאגיד המים הוא מעין גוף שנכנס לרשויות המקומיות ופועל במנותק מהצרכים של הרשות והתושבים. אני שמח שהשר קידם את הרעיון של ביטול התאגידים, הקים ועדה מקצועית מאוד והוועדה כינסה את הרשויות ושמעה את חוות הדעת של הרשויות. הצעת החוק מבוססת על עבודת מטה מקצועית של משרד האנרגיה, לצידם פעלו גם זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים".
דיברת על המחיר שהתנפח בעקבות התאגידים, אבל לפי בדיקת מרכז המחקר והמידע של הכנסת גם אם חלה התייקרות בתעריפי המים עדיין המחירים נמוכים בהשוואה למדינות ה-OECD. אז אולי התאגידים כן עושים משהו טוב למחירים?
"תאגיד המים ניפח את המחיר וגם יצר מנגנון שיש לו עלויות, מישהו צריך לשלם את המנכ"ל ואת הרכב של המנכ"ל. כשאני עברתי לגדרה למושבה היה לי דשא טבעי. בשלב מסוים כמו רבים גם אני התייאשתי ועברתי לדשא סינתטי. המעבר הזה היה סביב זמן המעבר לתאגידים והיום אני יכול להגיד בוודאות שאני משלם הרבה יותר מים בדשא הזה. תושב פה בארץ לא בודק כמה משלמים בצרפת, הוא נאנק תחת נטל המחירים כאן. יוקר המחיה במדינה גבוה והוא מכביד על התושבים כאן ולא באירופה".
אבל לתושבים חשובים לא רק המחיר אלא גם איכות המים. התאגידים שיפרו את האיכות? תשתיות המים השתפרו?
"מי שאחראית על איכות המים זו חברת מקורות ובזה אין שינוי. אנחנו לא מייצרים את המים, לגבי התשתיות צריך לציין כי הרשות המקומית אחראית ממילא לכל התשתיות בעירייה. הרשות סוללת כבישים, מדרכות, השקיה.
איך אתה מסביר את ההתנגדות של רשות המים, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה לחזרת המצב לאחור. הם טוענים שמשק המים נראה היום טוב בהשוואה לעבר.
"יש פה בעיה אחת ופתרון מיושן לבעיה שהייתה לפני 30 שנה. פעם אדם שילם מים לרשות מקומית והכסף ששילם נבלע בחובות של הרשות המקומית ולא הועבר לחברת מקורות, ומה שקרה אז היה בהחלט לא תקין כשמקורות רצתה לסגור את המים ליישוב בזמן שהתושב שילם את חשבון המים, זה היה אז. בימינו הבעיה בהחלט ניתנת לפתרון".
איך פותרים את הבעיה הזו והרעות החולות שנגרמו בניהול משקי המים על ידי הרשויות המקומיות?
"אפשר לפתור את הבעיות ולייצר משק מים סגור, כלומר כספים שנגבים בתשלומי המים יילכו לחשבון ייעודי לעניין המים. אפשר גם להביא למצב שבו אני כראש העיר לא אהיה חותם בלעדי ותהיה חותמת גם מרשות המים. הרעיון הוא לייצר מנגנוני בקרה ופיקוח שיבטיחו שמשק המים יתנהל כמו שצריך".
איך תבטיח שכל הרשויות המקומיות שיחזרו לנהל את משקי המים יתנהלו באופן תקין?
"נכון, יש רשויות שמתנהלות באופן לא תקין. אני למשל כשנכנסתי לתפקידי בעירייה ירשתי גירעון של 75 מיליון שקל. היינו צריכים תוכניות הבראה ושיקמנו את המצב. לא בכדי בחוק החדש שמנסים לקדם כרגע יש התייחסות למושג רשות יעילה, כלומר יש סטנדרט שקובע מהי רשות מקומית יעילה, זה קריטריון שבודק את הגבייה. אם הגבייה טובה אז יכולה להיות אפשרות לביטול התאגיד.התנאים שיקבעו בדיוק מהי רשות יעילה יוכנסו בהמשך לחקיקה. גדרה היא מועצה יעילה, שיעור הגבייה גבוה והחזרה למעבר לרשויות המקומיות נותנת מענה טוב יותר לתושבים.
"הנה עוד דוגמה: אנחנו מקדמים את אזור התעסוקה ונוצר מצב אבסורדי שלפיו יותר מהיר לקבל היתר בוועדה המקומית שלנו מאשר לקבל את אישור התאגיד. בסוף תקועים על אישור בתאגיד, הדבר הזה תוקע את מצב התושבים".
מה לגבי הטענה שמאז שנולדו התאגידים יש ירידה ניכרת בפחת המים?
"שוב, השאלה לאיזה מצב משווים את זה, אנחנו משווים פה למצב שהיה במשק המים לפני של 30 שנה, אנחנו היום הרבה יותר יעילים".
