בנק ישראל הוריד היום (שני) את הריבית ב־0.25% לרמה של 4.25%. אף שהמהלך עשוי להקל בעתיד על משקי הבית והעסקים, השפעתו תורגש רק בהמשך, עם הסתגלות המערכת הפיננסית לרמה החדשה.
זמן קצר לאחר ההודעה, התראיין נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, לערוץ 10 והתייחס למגוון סוגיות: עוצמת השקל, מבנה התקציב והוויכוח סביב הצעות להתערבות בשוק המשכנתאות.
הריבית, השקל והביקורת על "שמרנות"
"תנאי המשק התאימו הפעם להפחתת ריבית", הדגיש ירון. "אנחנו רואים שהאינפלציה מתייצבת בתוך היעד, את הירידה בפרמיית הסיכון, את הצפי לירידה בעצמית הלחימה ואיתה הירידה במגלות ההיצע". אך הוא טוען שהמשק בעל פעילות ערה, ביקושים גבוהים, ואילו השכר ונתוני כרטיסי האשראי עולים.
הנגיד הבהיר כי ההפחתה הנוכחית אינה מבשרת בהכרח על צעדים נוספים באותו כיוון: "נמשיך לנהוג בזהירות ובהתאם לנתונים". לדבריו, התוואי יהיה ככל הנראה מדורג ומדוד לאורך הזמן. "לא בעולם ולא בישראל כנראה לא נראה את הריבית האפסיות טרום הקורונה", ציין.
בכל הנוגע לנעשה להשפעות על שוק המט"ח, לאחר שהשקל חווה ייסוף משמעותי שאף הוריד את הדולר מתחת ל־3.20 שקלים, ציין כי הבנק "נוטה שלא להתערב בשלב זה בדינמיקה של השוק, לא נראה שיש הצדקה לכך". לדבריו, יתרות המט"ח הן "נכס אסטרטגי של מדינת ישראל", מפני שהאירועים הגיאופוליטיים והמלחמתיים מתחרשים בארץ לעתים קרובות.
בתגובה להערות על כך שהוא מוגדר לעיתים כנגיד "שמרן", אמר ירון: "אני דווקא רואה בזה דבר חיובי". לדבריו, המדיניות הזהירה שלו במהלך המלחמה הציבה את ישראל בנקודה מצוינת מבחינת נתוני אינפלציה וצמיחה.
תקציב, גירעון והצעת שמחון למשכנתאות
לגבי התקציב הקרוב אמר הנגיד כי נדרשים בו מנועי צמיחה, גידול סביר בתקציב הביטחון ושמירה על מסגרת פיסקלית ברורה. הוא הדגיש כי גירעון מעט מעל 3% יאפשר להתחיל להוריד את יחס החוב-תוצר, מה שחשוב לאמינותה של ישראל בעיני משקיעים ושווקים בינלאומיים, ויכול להעניק למדינה מרווח אשראי גדול יותר.
לדבריו, תקציב הביטחון היה משמעותי במהלך תקופה המלחמה, ולכן יהיה מרכיב מכרזי ביכולת לממש את הגירעון. "כלכלה זקוקה לביטחון, אבל בסוף גם ביטחון זקוק לכלכלה", אמר ירון. לכן, הוא טוען שיש לבחון את תקציב הביטחון לעומת מפת האיומים ולאזן אותו לכלל צרכי המשק.
על הצעתו של פרופ' אבי שמחון לסבסד את נוטלי המשכנתאות שנפגען כביכול מעליית הריביות, באמצעות מיסוי רווחי הבנקים – הסתייג הנגיד באופן חד. לטענתו, זהו "מהלך לא נכון", שאין בו צורך ושעלול לפגוע בציבור במקום להועיל לו. הוא הסביר שההכנסות עלו, לכן ה-PTI (תשלום ביחס להכנסה), ירד בקרב אוכלוסיות רחבות. כמו כן, אין עלייה בחדלות פירעון וזה צעד שמביא להפליה בין לווים.
לסיכום, נשאל הנגיד על הסנטימנט הציבורי כלפי המערכת הבנקאית ועל הצורך בהגדלת התחרותיות, והשיב כי בשנים האחרונות נעשו מהלכים משמעותיים להגברת הפתיחות והתחרות בשוק, אך הדגיש כי "זה תהליך שלוקח זמן" עד שהצרכנים ירגישו שינוי ממשי ברמת השירות והעלויות.
