חטיבת המחקר בבנק ישראל בוחנת אפשרות להפחתת שיעור ההפרשות לפנסיה, בטענה כי הרמה הנוכחית עשויה להיות גבוהה מדי. לפי העמדה שהוצגה, ובהסכמת גורמים מקצועיים גם במשרד האוצר, יש מקום לשקול הקלה בהפרשות, מהלך שעשוי להגדיל את ההכנסה הפנויה של העובדים בטווח הקצר.
מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, ד"ר עדי ברנדר, טוען כי שיעור ההפרשות לפנסיית חובה בישראל גבוה מדי, וכי יש מקום לבחון את הפחתתו. הדברים נאמרים על רקע דיונים במשרד האוצר סביב אפשרות לצמצם את ההפרשות הפנסיוניות בכלל, ובפרט את ההפרשות במסגרת פנסיית החובה.
בריאיון ל"מהדורה הכלכלית" התייחס ד"ר אלכס קפלון, העוסק בכלכלת פרישה מהמכללה למינהל, להמלצה ואמר כי מדובר במהלך שמעלה סימני שאלה כבדים. לדבריו, "יש פה פיתוי – להגדיל את הנטו היום אבל זו עמדה מסוכנת בטווח הארוך".
צפו בקטע:
קפלון הסביר כי לפנסיית החובה תפקיד מרכזי בהגנה על השכבות החלשות, במיוחד לאור מצבים שבהם המדינה משלימה הכנסה באמצעות הבטחת הכנסה בגיל פרישה. לדבריו, ללא מנגנון חיסכון כפוי, קיים חשש לפגיעה ברמת החיים של אזרחים רבים בעת זקנה.
הוא הזכיר כי מאז הנהגת פנסיית החובה בישראל בשנת 2008, חל שינוי משמעותי בשוק העבודה ובתרבות החיסכון, וכי כיום מדובר במנגנון שמבטיח רשת ביטחון רחבה יחסית. "זו מערכת שהייתה קשה להנחיל, אבל היום ברור את תרומתה", אמר.
עוד הוסיף כי בטווח הקצר הפחתת ההפרשות עשויה להיתפס כצעד אטרקטיבי, אך בטווח הארוך היא עלולה לפגוע בחוסכים צעירים דווקא בשל אובדן אפקט הריבית דריבית. "כל 100 שקלים שנחסכים היום שווים הרבה יותר בעתיד", ציין.
קפלון גם התייחס להיבט המאקרו-כלכלי, וטען כי הגדלת הנטו עשויה להגביר צריכה ולהשפיע גם על שער החליפין. עם זאת, הוא הדגיש כי ההשפעה המרכזית היא על הביטחון הכלכלי של האוכלוסייה המבוגרת בעתיד.
לדבריו, הדיון סביב ההמלצה חשוב, אך חייב להתקיים תוך הסתכלות רחבה: "לא מדובר רק במספרים, אלא באיכות החיים של אנשים בזקנה. כולם מזדקנים, והעלות של הזדקנות רק תעלה".
