חתן פרס נובל בכלכלה: "ישראל מצליחה באופן לא פרופורציוני"

חתן פרס נובל בכלכלה לשנת 2025 התארח בריאיון מיוחד לרועי כ"ץ בתוכנית "סוגרים שוק" ודיבר על הקצב המדהים של השינויים הטכנולוגיים, על ישראל כמעצמת חדשנות - וגם על הסכנות שבלאומיות כלכלית • "ישראל היא משק פתוח - לומדת מן העולם ואנשים משלבים בצורה מקורית דברים שהם למדו בחוץ"

פרס נובל | צילום: שאטרסטוק

בריאיון לרועי כ"ץ בערוץ הכלכלה, פרופ' יואל מוקיר, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2025 הציג את תפיסתו על מהפכת הבינה המלאכותית, הקשר בין חדשנות לדמוקרטיה והאתגרים שבפניהם ניצבות מדינות המפותחות.

מוקיר הסביר כי ההבדל הגדול בין המהפכה התעשייתית לבין מהפכת ה-AI הוא קצב השינוי: "אפשר להשוות בין מהפכה תעשייתית למהפכה הטכנולוגית של ימינו, אבל אני הייתי מדגיש את ההבדלים, אולי יותר מאשר את הדברים הדומים. ההבדל הגדול הוא שבעבר הדברים התנהלו יותר לאט.

היום כולם מדברים בבינה מלאכותית, ומהירות השיפורים הטכנולוגיים. החברה והתעסוקה צריכים למצוא את מקומה לאור הטכנולוגיה החדשה."

לצפייה בריאיון המלא: 

פרופ' יואל מיכאל מוקיר, הוא מההיסטוריונים הכלכליים הבולטים בעולם ומן הקולות המשפיעים בתחום חקר ההתפתחות הכלכלית והחדשנות הטכנולוגית. מוקיר, יהודי אמריקאי-ישראלי, משמש כפרופסור באוניברסיטת נורת'ווסטרן שבאילינוי ועמית מחקר באוניברסיטת תל אביב.

מחקריו עוסקים בשורשי הצמיחה הכלכלית של המערב, ובמיוחד בתפקיד הידע, התרבות והמדע במהפכה התעשייתית. בשנת 2025 זכה בפרס נובל לכלכלה (במשותף יחד עם פיטר האוויט ופיליפ אגיון) על מחקריו פורצי הדרך שהעמיקו את ההבנה כיצד רעיונות, מוסדות וחדשנות מעצבים את הכלכלה המודרנית.

הטיילת בתל אביב | צילום: שאטרסוק
הטיילת בתל אביב | צילום: שאטרסוק

על הקשר בין מדינה, חדשנות ודמוקרטיה הוא ציין כי "מה שחשוב זה כמה החברה מאפשרת חדשנות, וכמה החברה תומכת בחדשנות. את השיפורים הטכנולוגיים לא עושה העם הרחב, עושים את זה מספר קטן של אנשים. אלה הם האנשים שעובדים בהייטק של המאה ה-18, זה היה הייטק."

הוא תיאר את הבינה המלאכותית כ"כלי מעולה למחקר". היא לא מתלוננת ואין לה בעיה כשאתה אומר לה שעשית משהו לא בסדר. כמעט בכל שטח שאני יודע במדעים, אבל גם בכלכלה, בינה מלאכותית משנה את האופן שבו אנחנו מבצעים מחקר.

עוד הוסיף בנושא כי "החברה והתעסוקה צריכות למצוא את מקומה לאור הטכנולוגיה החדשה. כפי שאנחנו מבינים ששיפורים טכנולוגיים יכולים לגרום לכך שאנשים מסוימים יאבדו את העבודה ויצטרכו למצוא משהו חדש. זה לוקח זמן, בייחוד אם הם צריכים ללמוד מקצוע חדש."

צ'אטבוט | אילוסטרציה: שאטרסטוק
צ'אטבוט | אילוסטרציה: שאטרסטוק

בנוגע לישראל, אמר מוקיר: "היא משק פתוח. ישראלים נודדים בכל העולם, הם לומדים דברים. הפתיחות הזאת היא קריטית, כי ישראל לומדת מן העולם ואנשים משלבים בצורה מקורית דברים שהם למדו בחוץ."

עוד התייחס "הרעיון הזה, שישראל תהיה כמו ספרטה, זה מפחיד אותי. הסיכון הוא שאם באמת התנאים בארץ יורעו במובן זה שמוסדות להשכלה גבוהה או מוסדות אחרים יידחקו קצת מסולם העדיפויות, הרבה מאוד מן הישראלים שהיום מביאים לנו את השיפורים הטכנולוגיים, ייקחו את המזוודות."

על האתגרים הכלכליים והפוליטיים של ארה"ב: "ארצות הברית לא לבד בעולם. יש מדינות אחרות שרוצות לצפות את מקומה בתור המובילה הטכנולוגית, ובראשן סין."

דונלד טראמפ נואם במליאת הכנסת | צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

מוקיר סיכם את עמדתו על העתיד: "אני אופטימי ופסימי באותו זמן." הוא ציין כי הוא אופטימי במובן זה שאני שהוא חושב כי היכולת היצירתית של האדם לפתח טכנולוגיה, לפתח מדע, כדי לנצל את הטבע למטרותינו החומריות, זה דבר שאין לו חסם עליו. והוסיף כי הוא פסימי ביכולת שלנו להיות יצירתיים בעולם הפוליטי והמוסדי וליצור מסגרות חברתיות שיתמכו בשלום.

שתפו כתבה זו:

כותרות הכלכלה

guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות

עקבו אחרינו ברשתות החברתיות

עוד כתבות מעניינות

טען עוד כתבות