זה לא סוד שהונגריה היא מבעלות הברית הקרובות ביותר של ישראל בתוך האיחוד האירופי. לצד קו מדיני עקבי ותומך בירושלים, בודפשט מנסה למצב את עצמה גם ככוח כלכלי אזורי – כזה שמושך השקעות, יזמות וטכנולוגיה, ולעיתים גם מתעמת עם הקו שמכתיב האיחוד האירופי מבריסל. בראיון מיוחד לניקולאי טלייסניק בתוכנית "כלכלה עולמית", שר הכלכלה ההונגרי מרטון נאגי הציג תחזית זהירה לשנה הקרובה.
מדובר במדינה בת כ-9.6 מיליון תושבים, עם תמ"ג לנפש של כ-20 אלף דולר במונחים נומינליים וכ-40 אלף דולר במונחי כוח קנייה. לאחר שנים של צמיחה מהירה, הכלכלה ההונגרית מצויה כעת בשלב מתון יותר, כשהיא מושפעת במידה רבה מהאטה בכלכלה האירופית ומהשלכותיה המתמשכות של מלחמת רוסיה–אוקראינה.
כלכלת הונגריה: האטה ב־2025, התאוששות צפויה ב־2026
לדברי נאגי, שנת 2025 צפויה להסתיים בצמיחה של כ־1% בלבד, בעיקר על רקע האטה בייצוא של גרמניה – שותפת הסחר המרכזית של הונגריה – והימשכות מלחמת רוסיה–אוקראינה, שממשיכה להעיב על הכלכלה האזורית.
בשנת 2026, כך לפי התחזית הממשלתית, צפויה התאוששות משמעותית יותר עם צמיחה של כ-3%. אחד המנועים המרכזיים לכך הוא גידול צפוי בהוצאות הממשלה בגרמניה, מהלך שלדברי נאגי צפוי לחלחל לכלכלות אירופה. במקביל, הממשלה ההונגרית מעריכה כי גם הצריכה הפרטית תחזור לגדול ותספק תמיכה נוספת לפעילות הכלכלית.
בכל הקשור לאינפלציה – היא עמדה בסוף שנת 2025 על קצב שנתי של 3.8%. נאגי, שכיהן בעברו במשך כחמש שנים בתור המשנה לנגיד הבנק המרכזי של הונגריה, מעריך שגם אם האינפלציה תישאר ברמה גבוהה יחסית, אין בכך כדי לעורר דאגה מיוחדת. לדבריו, לאחר ירידה זמנית לאזור ה-3%, שנת 2026 צפויה להסתיים באינפלציה שנתית של כ-3.6%.
השר התייחס גם להתנגדות של הונגריה להסכם הסחר החופשי בין האיחוד האירופי למדינות מרקוסור. לדבריו, ההסכם פוגע באופן ישיר בחקלאות ההונגרית, והממשלה הנוכחית מקיימת מדיניות עקבית שמציבה את החקלאי המקומי במרכז. על רקע זה, ההתנגדות להסכם הייתה בלתי נמנעת, והוא מגדיר אותה כאחת מנקודות העימות המשמעותיות ביותר בין בודפשט לבין מוסדות האיחוד האירופי.
בודפשט כבסיס לפעילות טכנולוגית וביטחונית ישראלית באירופה
לאחרונה ביקר נאגי בישראל ונפגש עם כמה משרי הממשלה, לרבות מקבילו שר הכלכלה ניר ברקת, ושר התיירות חיים כץ. הביקור התקיים על רקע רצון ברור מצד בודפשט להרחיב את היחסים הכלכליים עם ישראל.
לדברי השר, היקף הסחר הכולל בין ישראל להונגריה נע כיום בטווח של כ־500 מיליון עד מיליארד אירו בשנה – נתון שלדבריו אינו משקף את הפוטנציאל הכלכלי בין המדינות. לכן, הונגריה שואפת למשוך סטארט-אפים ישראליים ותעשיות ביטחוניות מישראל, ולהפוך את בודפשט למרכז אזורי לפעילותם.
המודל שמקדמת הממשלה ההונגרית מבוסס על הקמת מיזמים משותפים עם שותפים מקומיים, שיפעלו מבודפשט וייצאו לשווקים ברחבי אירופה. השר הדגיש כי בודפשט מושכת אוכלוסייה צעירה, נחשבת בטוחה מאוד ליהודים ולישראלים, ומציעה סביבה עסקית נוחה – בין היתר בזכות מס חברות של 9% בלבד, מהנמוכים בעולם.
לצד ההתפתחויות הכלכליות, הזירה הפוליטית בהונגריה נמצאת גם היא בנקודת רתיחה. בחודש אפריל הקרוב יתקיימו בחירות כלליות לפרלמנט, ועל פי הסקרים האחרונים הממשלה הנוכחית בראשות ראש הממשלה ויקטור אורבן, שמכהן ברציפות מאז 2010, צפויה להפסיד. סוגיות כלכליות, חברתיות וגם שאלת מעמדה של הונגריה בתוך האיחוד האירופי עומדות במרכז מערכת הבחירות – ועשויות להשפיע באופן ישיר על כיוון המדיניות הכלכלית של המדינה בשנים הקרובות.
