ממלכת דנמרק היא לא מדינה גדולה, אך בשנים האחרונות היא ניצבת בצומת רגיש של סוגיות אסטרטגיות וכלכליות – מגרינלנד והמרחב הארקטי ועד המתיחות בין ארה"ב לאיחוד האירופי. בתוך מציאות בינלאומית מורכבת, היא ממשיכה להציג יציבות כלכלית וחוסן חברתי מרשים לכל הדעות.
בראיון לתוכנית "כלכלה עולמית", בהגשת ניקולאי טלייסניק, הסביר שגריר דנמרק בישראל, תומאס וינקלר, כי מאחורי הנתונים עומד יסוד עמוק יותר: "הבסיס של המודל הדני הוא אמון". לדבריו, מדובר באמון בין אזרחים למדינה, בין עובדים למעסיקים ובין הדרג הפוליטי למגזר העסקי. ללא המרכיב הזה, האיזון בין שוק חופשי לרשת ביטחון חברתית לא היה מחזיק לאורך זמן, הדגיש.
הנוסחה הדנית
וינקלר הדגיש כי דנמרק היא כלכלה קפיטליסטית הפועלת במסגרת סוציאל-דמוקרטית: שוק פתוח ותחרותי לצד מדינת רווחה מתפקדת ורשת ביטחון רחבה.
מודל ה-Flexicurity בשוק העבודה משלב גמישות גבוהה יחסית למעסיקים עם דמי אבטלה והכשרות מקצועיות לעובדים שאיבדו את מקום עבודתם. הציבור משלם מסים גבוהים, אך רמת האמון במוסדות המדינה מאפשרת למערכת לפעול ביציבות וללא שחיקה פוליטית מתמדת.
גם הנתונים משקפים זאת: בשנת 2025 הוערך התמ"ג לנפש של דנמרק בכ-76,500 דולר – מהגבוהים בעולם – וקצב הצמיחה נותר מתון אך חיובי ויציב סביב 2%, גם בתקופה שבה חלק מהכלכלות האירופיות מתקשות לצמוח בכלל. האינפלציה במדינה נמוכה במיוחד, וירדה לאחרונה לקצב שנתי של 0.8%.
לצד המודל החברתי, דנמרק ביססה לעצמה מוניטין של מדינה בעלת תעשיות מתקדמות, במיוחד בתחום הפארמה. נובו נורדיסק ולונדבק הן שתי דוגמאות בולטות לחברות דניות בעלות פעילות והשפעה גלובלית, שממחישות כיצד השקעה עקבית במחקר ופיתוח הופכת ליתרון תחרותי משמעותי.
המתיחות עם ארה"ב
דנמרק הייתה במשך שנים אחת מבעלות הברית הקרובות ביותר של ארה"ב בתוך האיחוד האירופי. אך מאז שהנשיא דונלד טראמפ נכנס לבית הלבן בפעם השנייה, היחסים נכנסו לתקופה רגישה יותר.
הרצון שהביע טראמפ לרכוש את גרינלנד – טריטוריה אוטונומית בממלכת דנמרק – הביא למתיחות שיא בשבועות האחרונים והמחיש עד כמה סוגיות ריבוניות יכולות להפוך במהירות גם לשאלות אסטרטגיות וכלכליות. במקביל, נרשמו מתיחויות רחבות יותר סביב מכסים וסחר בין ארה"ב לאיחוד האירופי. עם זאת, וינקלר הבהיר כי נכון לעכשיו לא נרשמה פגיעה ישירה בכלכלה הדנית: "לא ראינו פגיעה כלכלית ממשית כתוצאה מהמכסים".
לצד זאת, הוא הצביע על תחושת אי-ודאות במגזר העסקי: "אנחנו שומעים יותר ויותר חברות דניות שמביעות דאגה מהאי-יציבות ומהמתיחות הגיאו-פוליטית". להערכתו, מגמה זו עשויה להוביל לכך שחברות דניות יחזקו פעילות בתוך השוק האירופי וירכזו יותר משאבים באיחוד, גם אם ימשיכו לפעול בשווקים נוספים.
בין קופנהגן וירושלים
על אף האתגרים בזירה הבינלאומית, וינקלר הדגיש כי פוליטית דנמרק היא ידידה של ישראל. לדבריו, היחסים בין המדינות נשענים על שיתוף פעולה ארוך שנים – ובתקופה האחרונה גם על גידול משמעותי בהיקפי הסחר. הוא ציין כי הסחר בין ירושלים לקופנהגן הגיע לאחרונה לשיאים חדשים, נתון שלדבריו משקף את העומק הכלכלי של הקשר מעבר לרובד המדיני.
שגרירות דנמרק מפעילה מרכז חדשנות בתל אביב שמחבר בין חברות דניות לאקוסיסטם הישראלי בתחומי סייבר, בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות. הקשר, לדבריו, הוא דו-כיווני: חברות דניות מבקשות ללמוד מהתרבות היזמית ומהמהירות שבה ישראל מפתחת פתרונות, בעוד ישראל נהנית מגישה לשוק האירופי ומהיציבות המוסדית של הכלכלה הדנית.
במציאות שבה כלכלה, טכנולוגיה ופוליטיקה שלובות זו בזו, היחסים בין קופנהגן לירושלים ממשיכים להתפתח – גם על רקע אי-הוודאות הבינלאומית.
מדינה חלשה שהיתה נגד ישראל במלחמה .