נתוני הצמיחה הרשמיים של ספרד בשנים האחרונות הציגו התאוששות שעל פניו נראית מרשימה. עם תחזית צמיחה של 2.3% בשנת 2026, נתון שעוקף את מרבית מדינות גוש האירו, נראה לכאורה כאילו ספרד נמצאת בכיוון הנכון.
אלא שבריאיון נוקב של דייגו סאנצ'ס דה לה קרוז, ראש תחום הניתוח הכלכלי במכון המחקר הספרדי "חואן דה מריאנה", לתכנית "כלכלה עולמית", נחשפת המציאות העגומה שמאחורי המצגים הממשלתיים. דה לה קרוז מסביר כי הצמיחה הזו היא במידה רבה "מסכה" שמסתירה חולי מבני עמוק ותוצאה של הזרמת כספי סיוע מהאיחוד האירופי שהולכים היישר לניפוח המגזר הציבורי.
צפו בריאיון המלא:
מדובר במדיניות כושלת של הממשלה הסוציאליסטית בראשות פדרו סנצ'ס – ממשלה שאינה מסתפקת רק בקו אנטי-ישראלי בוטה בזירה המדינית, אלא גם מחריבה את יסודות הכלכלה הספרדית מבפנים. הניגוד למודל החירות של חבייר מיליי בארגנטינה, ידיד האמת של ישראל שהתכבד לא מכבר בהשאת משואה בהר הרצל, זועק לשמיים: בעוד מיליי מבריא את ארגנטינה דרך צמצום המדינה והסרת הנטל מהמגזר הפרטי, סנצ'ס והסוציאליסטים מנפחים את המנגנון הממשלתי על חשבון האזרח הקטן.
הונאה סטטיסטית ומיסוי חונק בשירות האידיאולוגיה
אחד המוקדים המקוממים ביותר במדיניות הממשלה הנוכחית הוא הניסיון לייצר מצג שווא של שוק עבודה משגשג דרך מה שדה לה קרוז מכנה הונאה סטטיסטית של ממש. בעוד הנתונים הרשמיים מדברים על אבטלה של כ-10.8%, האמת בשטח קשה בהרבה. דה לה קרוז חושף כי הממשלה עושה שימוש במניפולציה רחבה של חוזים מסוג "קבוע-זמני" כדי להעלים מובטלים מהרישומים הרשמיים: "אנחנו בעצם מסתירים את האבטלה האמיתית על ידי ספירת אנשים שעובדים באופן מזדמן כאילו היו מועסקים לאורך כל השנה. אם מתאימים את הנתונים ובוחנים את המציאות כפי שהיא, שיעור האבטלה האמיתי שלנו קרוב יותר ל-15%".
לדבריו, הממשלה הסוציאליסטית משקיעה מאמצים אדירים בתעמולה במקום בפתרון בעיות היסוד, וכפי שהוא מתאר זאת: "יש לנו ממשלה שמוציאה המון על פרופגנדה, אבל כשאנחנו מגלים מה באמת קורה בכלכלה שלנו, אנחנו מוצאים הרבה חוב ממשלתי שחצה את רף ה-110% מהתוצר וביצועים כלכליים חלשים מאוד לצד שכר תקוע".
הנטל הכלכלי על הציבור הפך לבלתי נסבל תחת שלטון הסוציאליסטים, שרואים בכיסו של האזרח מקור מימון אינסופי למנגנוני המדינה. דה לה קרוז מציין נתון מדהים המעיד על הקיצוניות של ממשל סאנצ'ס: "מאז שפדרו סאנצ'ס הפך לראש ממשלת ספרד, היו במדינה 141 העלאות מס.
זהו גל העלאות המסים הגדול ביותר שראתה דמוקרטיה מערבית כלשהי בעשורים האחרונים". המדיניות הזו הובילה לשחיקה של 5% בשכר הריאלי של העובדים בהשוואה ליום כניסתו לתפקיד, בזמן שעלויות העבודה מזנקות כתוצאה מהעלאות שכר מינימום פופוליסטיות של כ-50% – צעד שחנק את יכולתם של צעירים להשתלב בשוק העבודה, כשאבטלת הצעירים נוסקת לרמה של 24%. "כוח הקנייה נשחק בגלל המסים והאינפלציה, וזהו אסון עבור בעלי ההכנסות הנמוכות ומעמד הביניים", הוא קובע נחרצות.
שחיתות בשלטון המרכזי, אלטרנטיבה במחוז מדריד
מעבר לכשלים הכלכליים, דה לה קרוז מצביע על ריקבון עמוק במוסדות השלטון של הממשלה הסוציאליסטית, שמתאפיינת במידה רבה של שחיתות וחוסר שקיפות. "הכל בממשלה הזו מדיף ריח של שחיתות", הוא אומר, ומזכיר כי דמויות מפתח במפלגה ובממשל נמצאות תחת חקירות משפטיות.
חוסר האמון הזה מרחיק משקיעים ומביא לצניחה דרמטית של 50% בהשקעות הזרות בספרד מאז הקמת הממשלה. לכך מתווספת קריסה שקטה של התשתיות; דה לה קרוז מתאר מציאות שבה המדינה פשוט אינה מסוגלת לספק את צורכי האנרגיה הבסיסיים של התעשייה: "שמונה מתוך כל עשר בקשות של מפעלים להתחבר לרשת החשמל נדחות כיום, כי לספרד אין קיבולת אנרגטית שתאפשר ייצור נוסף". מדובר במבוך רגולטורי שבו עסקים נאלצים להתמודד עם מיליון דפי בירוקרטיה חדשים המתווספים מדי שנה – נטל שהוא למעשה מס נוסף על יצירת עושר ועל צמיחה.
אל מול הכישלון הלאומי המהדהד של הסוציאליזם הספרדי, דה לה קרוז מציב כאלטרנטיבה מנצחת את מחוז מדריד, שהצליח לאמץ בגאווה את עקרונות החירות הכלכלית. בזכות מדיניות ליברלית של דה-רגולציה וביטול של למעלה מ-500 תקנות וחסמים מכבידים, המחוז הפך למגנט להון עולמי: "מחוז מדריד מושך אליו כיום 70 אחוזים מכלל ההשקעות הזרות במדינה בזכות המדיניות של הסרת חסמים רגולטוריים ופישוט הכלכלה".
מדריד מובילה בכל מדד של תעסוקה, פריון והכנסה לנפש, ומוכיחה בשטח כי שחרור כוחות השוק וצמצום מעורבות המדינה הם הדרך היחידה לשגשוג אמיתי.
הניתוח של דה לה קרוז הוא תמרור אזהרה בוהק: בזמן שפדרו סאנצ'ס מוביל את ספרד למסלול של חוב, שחיתות וריחוק מערכים של חירות, המודל הליברלי מוכיח שוב ושוב את עליונותו. "אל תסתמכו על המספרים הגדולים של הממשלה", מסכם דה לה קרוז, "תסתכלו על האותיות הקטנות – שם מסתתר הסוד". ספרד זקוקה לטיפול שורש, לפני שהאשליה הסוציאליסטית תתנפץ סופית על גבם של האזרחים.
