מהפכת הבינה המלאכותית מציבה את הכלכלה העולמית בפני צומת דרכים היסטורי. בין ההבטחה לזינוק דרמטי בפריון לבין החשש מהשתלטות של מועדון חברות סגור ופיטורים המוניים, פרופ' פיליפ אגיון מציע מפת דרכים מפוכחת ומעמיקה.
אגיון, הכלכלן היהודי-צרפתי שזכה בפרס נובל לכלכלה בשנה שעברה לצד פיטר האוויט, עמו פיתח את מודל הצמיחה באמצעות "הרס היצירתי", וההיסטוריון הכלכלי הישראלי-אמריקאי יואל מוקיר, התארח בתוכנית "כלכלה עולמית" בהגשת ניקולאי טלייסניק לשיחה על עתיד הצמיחה, הרגולציה ושוק העבודה.
צפו בראיון של פרופ' פיליפ אגיון, בתוכנית "כלכלה עולמית" לניקולאי טלייסניק
להרוס כדי לבנות: הפרדוקס של הקדמה
את התיאוריה שזיכתה אותו בפרס היוקרתי ביסס אגיון על המושג שטבע הכלכלן ג'וזף שומפטר בשנות ה-40 של המאה ה-20, והפך אותו למודל מאקרו-כלכלי כמותי. המהות פשוטה: קדמה מחייבת פירוק של הישן. "כשמהנדסים המציאו את המחשב, הפסקנו להשתמש במכונות כתיבה. המחשב השמיד את שוק מכונות הכתיבה, אבל הפך אותנו לפרודוקטיביים פי כמה. כך בדיוק עובדת הקדמה", מסביר אגיון.
אלא שבתוך המנגנון הזה מסתתר מלכוד פוליטי-כלכלי. היזמים המבריקים של האתמול הופכים לעיתים קרובות לבעלי המונופול של היום, ומשתמשים בכוחם ובמשאביהם כדי לחסום את יזמי המחר. האתגר המרכזי של מדיניות כלכלית מודרנית הוא לתגמל את פורצי הדרך על החדשנות שלהם, אך בו בזמן למנוע מהם לנעול את השוק בפני מתחרים חדשים.
רגולציה ככלי נשק של הענקיות
כשצוללים למהפכת הבינה המלאכותית, אגיון מזהה פוטנציאל עצום להאצת הצמיחה, אך מזהיר מפני מניפולציה בדמות 'שבי רגולטורי'. בתשובה לשאלה על הלחץ שמפעילות כיום ענקיות הטכנולוגיה על ממשלות להטיל חוקי בטיחות ורגולציה נוקשים על תחום ה-AI, מבהיר חתן הנובל כי מדובר בטקטיקה קלאסית של חסימת תחרות.
מנכ"ל אנתרופיק ועובדיו מזרימים מיליונים – לטובת רגולציה על AI
"חברות ענק יודעות להתמודד מצוין עם בירוקרטיה וסרבלת רגולטורית, בעוד שלסטארט-אפים ולמתחרים חדשים אין את המשאבים הנדרשים לכך", מציין אגיון. "עודף רגולציה הוא הדרך של המונופולים הקיימים למנוע כניסה של שחקנים חדשים". כדי למנוע את המלכודת הזו, מציע אגיון לעצב מדיניות תחרות דינמית המקדמת קוד פתוח, שיתוף נתונים והנגשה של תשתיות מחשוב. הוא ממליץ למדינות לאמץ מודל של הגדלת ההשקעה הציבורית בתשתיות ענן ומחשוב, בדומה לפעילות סוכנות המחקר דרפ"א, כדי לאפשר ליזמים קטנים להתחרות בתנאים שווים מול תאגידי הענק.
להגן על העובדים, לא על המשרות
באשר לחששות המרובים מקריסת שוק העבודה וגל אבטלה המוני בעקבות ה-AI, אגיון מציע זווית אופטימית אך תובענית. הבינה המלאכותית אמנם תעלים משרות המורכבות ממשימות רוטיניות, אך העלייה בפריון והורדת עלויות הייצור יצריכו עובדים חדשים ויולידו תעשיות שלמות שלא היו קיימות קודם לכן.
מרד ה-AI: הציבור בארה"ב דורש נתח מענקיות הטכנולוגיה בשל חשש מפיטורים
המפתח להתמודדות עם תקופת המעבר הוא אימוץ המודל הדני הידוע של 'פלקסיקוריטי'. "הטעות של מדינות רבות היא הניסיון להגן על משרות מיושנות שפג תוקפן, במקום להגן על בני האדם", קובע אגיון. במודל הדני, עובד שמאבד את מקום עבודתו זוכה לרשת ביטחון סוציאלית המבטיחה כ-90 אחוזים משכרו במשך שנתיים, לצד הכשרה מקצועית מקיפה ואקטיבית מצד המדינה למציאת תפקיד חדש. אגיון מזהיר כי מדינות שיפקירו את העובדים שנפגעים מהשינויים הטכנולוגיים יזינו גל פופוליזם פוליטי הרסני.
ישראל כמרכז חדשנות אזורי
בהתייחסותו לכלכלה הישראלית, מביע אגיון הערכה רבה לאקוסיסטם המקומי, לצד זיקה משפחתית והיסטורית עמוקה. דודו, אדוארד אגיון, היה מבוני הארץ, ממייסדי חברת הביטוח מגדל, ומי שבנה את מעון ראש הממשלה בירושלים הידוע כ-"בית אגיון". פרופ' אגיון מדגיש כי כדי לשמור על מעמדה כמובילה טכנולוגית, ישראל חייבת להבטיח שהצמיחה תהיה כוללנית ותגיע לכל שכבות האוכלוסייה, לצד השקעה מתמדת במערכת החינוך, באוניברסיטאות ובטיפוח כישורים רכים.
בנוגע למציאות המדינית והביטחונית, מציין אגיון כי ישראל ספגה מכה קשה ואכזרית באירועי שבעה באוקטובר 2023 והייתה מחויבת להגן על עצמה בכל הלגיטימיות, אך מוסיף כי חתירה לטווחי זמן של שלום ויציבות היא התשתית החיונית ביותר לשגשוג. "שלום הוא הקרקע הפורייה ביותר לחדשנות", מסכם אגיון. "אם ישראל תגיע להסדרים יציבים, יש לה את כל הנתונים להפוך למרכז הפיתוח והחדשנות של המזרח התיכון כולו".
