הזעם הציבורי מגיע לשיא
גל הפיטורים השוטף את תעשיית ההייטק האמריקאית, לצד הזינוק ברווחי הענק של חברות הטכנולוגיה, מייצרים פחד ומחאה חסרת תקדים בקרב העובדים בארצות הברית.
נתונים חדשים חושפים כי הציבור האמריקאי דורש כעת לקחת נתח מהרווחים האלו בחזרה לידיים ציבוריות כדי להגן על עתידו הכלכלי, כך עולה מסקר שפורסם ב-CNBC.
הדרישה: חלוקה מחדש של העושר
לפי הסקר, שנערך על ידי חברת המחקר Verasight בקרב כ-1,700 אזרחים אמריקאים, לא פחות מ-69% מהמשיבים תומכים בצעד דרמטי של כפייה על חברות בינה מלאכותית להעביר מחצית מהמניות שלהן לקרן עושר ריבונית ציבורית.
מנכ"ל חברת המחקר, בנימין לפ, הסביר כי הציבור רואה בקרנות אלו כלי חיוני לחלוקה מחדש של רווחי מהפכת ה-AI לטובת החברה כולה, ולא רק לכיסיהם של בכירי עמק הסיליקון.
משמעות המהלך: שינוי כללי המשחק הכלכליים
מעבר למספרים, משמעות המהלך מייצגת תפנית אידיאולוגית עמוקה ביחס שבין הציבור האמריקאי לחברות ענקיות הטכנולוגיה.
דרישה חסרת תקדים שכזו להלאים למעשה חצי מהבעלות על חברות פרטיות משקפת את ההבנה הציבורית שמהפכת ה-AI אינה עוד שדרוג טכנולוגי, אלא אירוע שישנה מן היסוד את שוק התעסוקה.
הציבור מבין כי המודל הכלכלי הישן, שבו חברות נהנות מפירות האוטומציה בעוד העובדים סופגים את נזקי הפיטורים, אינו בר-קיימא עוד.
הקמת קרן עושר ריבונית משמעותה יצירת "רשת ביטחון לאומית", הפיכת אזרחי המדינה לבעלי מניות ישירים בקדמה, באופן שיבטיח שרווחי העתק ישמשו למימון שירותים ציבוריים, הכשרות מקצועיות מחדש, ואולי אף הכנסה בסיסית למי שנפגעו מהטכנולוגיה.
המהלך של ברני סנדרס
הנתונים הללו מתפרסמים בצל הצעת חוק חדשה שהגיש בחודש שעבר הסנטור ברני סנדרס, המכונה "חוק קרן העושר הריבונית של ה-AI האמריקאי".
סנדרס הצהיר כי הצעת החוק נועדה להבטיח שהתועלת הכלכלית מהטכנולוגיה תשפר את חייהם של כלל האזרחים, והדגיש כי עתיד הבינה המלאכותית וגורל האנושות לא צריכים להיקבע בדלתיים סגורות על ידי מיליארדרים שמחפשים למקסם כוח ורווח.
התחזית הקודרת של גולדמן זאקס
ברקע הדברים עומד החשש הממשי של העובדים מאובדן פרנסה נוכח השקעות העתק של התאגידים בטכנולוגיה.
לפי דוח מיוחד של בנק ההשקעות גולדמן זאקס שפורסם בחודש שעבר, מעל תשעה אחוזים מכוח העבודה האמריקאי, שהם כ-15 מיליון עובדים, עלולים לאבד את מקום עבודתם במהלך עשור של מעבר לטכנולוגיות AI.
עם זאת, כלכלני הבנק מעריכים כי מדובר בזעזוע זמני בלבד, שכן הטווח הארוך יביא עמו גם יצירה של משרות חדשות רבות.
הדילמה הלאומית והמרוץ הגלובלי
במקביל לחזון הציבורי, מומחים מחברת המחקר ווינדפול טראסט מזהירים כי הקמת קרנות עושר כאלו מציבה דילמה קשה למדינות.
קיים מתח מובנה בין המנדט הפיננסי למקסם רווחים עבור האזרחים, לבין המנדט האסטרטגי לשמור על עליונות טכנולוגית לאומית.
במרוץ הגלובלי על השליטה בבינה המלאכותית, ההשקעה הרווחית ביותר עשויה להיות דווקא בחברת AI זרה ולא מקומית, מה שעלול ליצור התנגשות ישירה עם האינטרס הלאומי.
שורה תחתונה
בשעה שטכנולוגיית הבינה המלאכותית מתקדמת בקצב מסחרר, המתח בין הצלחה תאגידית לביטחון תעסוקתי מגיע לנקודת רתיחה.
התמיכה המפתיעה והרחבה בקרן עושר ריבונית מבהירה כי הציבור אינו מוכן עוד להישאר מאחור.
הדרישה לשותפות ברווחים אינה רק פתרון כלכלי, אלא קריאת השכמה למחוקקים, אם הממשלות לא יפתחו מנגנונים לחלוקה הוגנת של פירות המהפכה, המרוץ אחר עליונות טכנולוגית עלול להשאיר מדינות שלמות עם תעשיות מתקדמות – אך עם אזרחים שננטשו לטובת ה-AI.
