כלכלת פרו ממשיכה להציג בשנים האחרונות תמונה מאוזנת אך מורכבת: מצד אחד יציבות מאקרו-כלכלית יחסית וצמיחה מתונה, ומצד שני תלות גבוהה בסחורות ואתגרי עומק בשוק העבודה.
התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של פרו עומד על כ-268 מיליארד דולר. ברמת הפרט מדובר בכ-7,800 דולר לנפש במונחים נומינליים, ובכ-16.5 אלף דולר לנפש במונחי כוח קנייה (PPP). בשנת 2025 רשמה הכלכלה צמיחה של כ-3.2%, כאשר התחזיות לשנת 2026 מצביעות על התמתנות קלה לכ-3% צמיחה, בהתאם להערכות קרן המטבע הבינלאומית ולתנודות בביקוש העולמי ובהשקעות המקומיות.
צפו בקטע:
בבסיס המודל הכלכלי של פרו עומד מגזר משאבי הטבע. הכרייה מהווה רכיב מרכזי במשק ותורמת כ-10% מהתמ"ג, אך בפועל היא מנוע משמעותי של מטבע חוץ והשפעה מאקרו-כלכלית רחבה יותר. המדינה נחשבת לאחת מהיצואניות הגדולות בעולם של נחושת ואבץ, כאשר השוק המרכזי לייצוא הוא סין – הרוכשת חלק גדול מהמתכות ומכתיבה במידה רבה את תנודות הביקוש הגלובלי.
לצד זאת, מגזר המחצבים והכרייה אחראי לכ-60% מהיצוא הכולל של המדינה, נתון שמחדד את תלות המשק במחירי הסחורות בעולם. בשנת 2025 נהנתה הבורסה בלימה מעליות של כ-16%, על רקע התחזקות מחירי המתכות הגלובליים, ובתחילת 2026 נרשמה מגמה חיובית מתונה יותר של כ־4% נוספים, תוך ריכוז פעילות במניות כרייה ובחברות פיננסיות מקומיות.
לצד התעשייה הכבדה, פרו פיתחה גם מגזר חקלאי תחרותי בקנה מידה עולמי. המדינה נמנית עם היצואניות המובילות של אוכמניות, אספרגוס ואבוקדו, עם היקף יצוא חקלאי כולל שחוצה את רף 10 מיליארד הדולר.
אולם האתגר המרכזי של הכלכלה הפרואנית נותר שוק העבודה: כ-71% מכוח העבודה מועסקים במגזר הבלתי פורמלי, נתון שמקשה על הרחבת בסיס המס ופוגע ביכולת המדינה לבנות רשתות רווחה יציבות. הפער בין המגזר המודרני המבוסס על יצוא והשקעות זרות לבין שוק עבודה מסורתי ולא מוסדר, ממשיך להיות אחד ממוקדי החולשה המרכזיים של המשק.
בשורה התחתונה, פרו מציגה כלכלה יציבה יחסית עם יתרות חוץ חזקות ומאזן פיסקלי סביר, אך כזו שנשענת באופן משמעותי על מחזורי סחורות גלובליים ומתמודדת עם פערים מבניים עמוקים בשוק התעסוקה.
